בשבוע שעבר, לאחר זכייתה של ישראל במקום הראשון באירוויזיון, כתב מבקר המוזיקה של מאקו גל אוחובסקי טור ארוך ומנומק בו הכתיר את יוצר ומלחין השיר TOY דורון מדלי כלא אחר מיורשו של מנור. הטור, אשר פורסם במגזין סוף השבוע של האתר מבית קשת, וזכה לתגובות רבות ולא מעט שיתופים, זכה לכותרת "היורש".
בטור כתב בין היתר אוחובסקי: "הרבה אבות ואמהות יש להצלחה שלנו באירוויזיון, אבל בסוף חתומים עליה שלושה אנשים בלבד: נטע ברזילי, יואב צפיר ודורון מדלי. ובהזדמנות חגיגית זו, הגיע הרגע להכתיר את דורון מדלי כאיש הפופ החשוב ביותר של הזמן הזה, ואולי כיורש הרשמי שקם סוף סוף לאהוד מנור האהוב. לא ש"Toy" הוא שיר מתחרה ב"ימי בנימינה", ברור שלא. אבל מדלי הוא בדיוק מנור, גרסת 30 שנה אחרי, עם ההתאמות המתבקשות. הוא לא עוד אחד שכותב טקסטים לשירים (מדלי גם מלחין); הוא יותר מנוע שמפעיל את השטח כולו. סוג של שר תרבות מטעם עצמו של המוזיקה הישראלית. הוא מכיר את כולם, מחבר בין אנשים. לא במקרה מסיבות יום ההולדת שלו הפכו לאירוע הרשמי השנתי של תעשיית המוזיקה".
אלא שוואלה ברנז'ה קשישה ובעלת אובססיה לפרטי טריוויה אפלים - שהזכירו לה שבדיוק לפני שנתיים, בטור שפורסם באתר מאקו, הכתיר אוחובסקי דווקא את יואב גינאי - תמלילן, לשעבר ראש המשלחת הישראלית לאירוויזיון, ממקימי תחנת הרדיו 88 של קול ישראל ברשות השידור (אותה גם ניהל) וכיום מגיש בגל"צ - כיורש של אהוד מנור. הכותרת לה זכה הטור היה, ובכן - "היורש".
אוחובסקי כתב בין היתר: "רבים רואים בעצמם יורשיו של אהוד מנור. אף אחד לא באמת ירש אותו, אבל מי שהולך בדרכו בהצלחה הוא יואב גינאי שמוציא עכשיו אוסף כפול ממיטב שיריו. מ"דיווה" של דנה אינטרנשיונל ועד "שלג בשרב" של שירי מימון, מ"חשבתי שיהיה רומנטי" של אוהד חיטמן ועד "אין מוצא" של אדם. דיסק סיכום מוצלח, מתאים לשבוע האירוויזיון. אהוד מנור היה גאה בו".
אחובסקי: "זו דרכו של עולם"
אוחובסקי, קרב ירושה?
"אין שום סתירה. יואב גינאי הוא יורש של אהוד ודורון הוא גם יורש. יואב הוא תמלילן קלאסי והכתיבה שלו היא יותר במסורת השירים והחריזה של אהוד וגם ברדיו הוא מחליף שלו. דורון הוא בכלל תמלילן ומלחין והוא פועל הרבה מאחורי הקלעים ומזיז תהליכים, למשל במהפיכה של השמחה. ראה אריסה. שניהם אנשים שאני אוהב מאוד ומעריך".
עוד מסר, "אהוד מנור היה מאור כזה גדול, איש כה מוכשר, כה משפיע בהמון תחומים וכה אהוב, שאני מקווה שכל כמה שנים נוכל לסמן מישהו כיורש שלו. איש לא יאפיל עליו. יורשיו יהיו כולם חלק מהמורשת המפוארת שלו. אבל כן, המציאות משתנה, והזמן עובר ויש ממלאי מקום. זו דרכו של עולם. אהוד הוא אדם שאהבתי אהבת נפש. אני מתגעגע אליו על בסיס כמעט יום יומי. אולי בגלל זה אני מחפש לו יורשים...".