בבואה להכריע האם לאשר עסקה כמו זו שמבקשים ערוץ עשר ורשת לבצע, תצטרך הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין לקחת בחשבון לא מעט שיקולים, וההערכות בענף הן כי כלל לא בטוח שהיא תאשר את המהלך. על פי עורך דין בכיר בתחום המיזוגים בענף התקשורת ששוחח הבוקר (חמישי) עם וואלה ברנז'ה, אלמלא מצבם הקשה של שני הערוצים הממונה לא הייתה מאשרת מיזוג כזה.
ההערכה הרווחת היא כי אין מחלוקת שבזמני שגרה מיזוג כזה לא היה עובר, בוודאי כאשר ברקע ניצב סירובה הדרמטי מלפני שבועיים בלבד לאשר את עסקת המיזוג בין בנק איגוד לבנק מזרחי-טפחות. ואולם, לדבריו, במסגרת דוקטרינת "החברה הכושלת", הממונה יכולה לאשר מיזוג בין חברה הכושלת, באם עדיף המיזוג על קריסת החברה. לצורך זה הצדדים יצטרכו להראות שערוץ עשר אכן כושל ואין לו יכולת לשרוד. שאין קונה חלופי אחר שיהיה מעונין בערוץ. לדבריו, במקרים מעין אלו הרשות מבקשת בדרך כלל מעין הליך מכרזי או מינוי צד ג' שינסה למכור את החברה הכושלת ושעדיפה אופציית המיזוג על פני קריסתה. במקרה זה קריסת ערוץ עשר עלולה להביא לקריסת חברת החדשות שלה - מה שיותיר רק ערוץ חדשות אחד במדינה, ולכן יעמוד להלפרין הטיעון כי קריסת ערוץ עשר היא אפשרות פחות טובה מאשר אישור את המיזוג, זאת כדי לשמור על חופש הביטוי העיתונאי וריבוי התחרות. מנגד, עומדת הטענה כי אם בכל מקרה זאת התוצאה הסופית - למה להלפרין לחתום על זה בעוד שכוחות השוק יכולים לעשות את שלהם.
לגבי שאלת הסיכויים, לדבריו אם הצדדים יצליחו להוכיח את דוקטרינת החברה הכושלת המיזוג אמור להיות מאושר, אולם זו הוכחה קשה ומורכבת, שתצטרך לקחת בחשבון גם לא מעט התנגדויות. מיזוג מסוג זה, אשר מביא לצמצום משלושה מתחרים לשניים בשוק כה תחרותי, צפוי להתנגדות קשה מצד הספקים של הערוצים והלקוחות. ההערכה הרווחת היא כי גם קשת צפויה להתנגד כיוון שהמיזוג יותיר לה תחרות קשה יותר מאשר שני ערוצים שכל הזמן נאבקים על חייהם ולכן מתקשים להתמודד עם עוצמתה.
ועוד נקודה שקשורה לקשת: אם רשת וקשת לא סיכמו ביניהם בניהם מראש על המהלך ועל מחיר לחדשות 2 גם משם עלולה להתפתח חזית נוספת, שכן לשתיים יש אינטרס מנוגד, וסביר שרשת תדרוש סכום גבוה בעוד שבקשת יכולים להקשות בכוונה על הליך המכירה - באמצעות הצעה נמוכה בהרבה. כזכור, קשת הציעה בעבר לרשת לקנות את חברת "החדשות", והיא סירבה.
החלטה - עד חצי שנה
ומה באשר לשאלת לוחות הזמנים? תשובה ראשונית להליך בקשה למיזוג אמורה הרשות לספק תוך 30 יום, אבל במקרים מורכבים כמו זה, עשויה הלפרין לבקש את הסכמת הצדדים לדחייה במתן ההחלטה. ההנחה היא שהצדדים יסכימו לכל בקשת אורכה סבירה ושהבדיקה תימשך בין 4-6 חודשים.
גם אחרי שתתקבל החלטה עקרונית לאשר את המיזוג, יוכלו כמובן מי מהמתנגדים, ואולי אף המדינה, להתנגד לו. במידה והבקשה תסורב, יוכלו גם הצדדים לעשות כן, דרך ערעור לבית הדין להגבלים עסקיים. במידה וזה לא יהפוך את ההחלטה, גם בג"ץ הוא אופציה בדרך לכל אחד מהצדדים.