הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין, שהקדימה את הכרעתה בנושא מיזוג ערוץ עשר ורשת בכמה ימים, הייתה צריכה לקבל החלטה שונה מאלו שעסקה בהן עד כה. ההערכה הרווחת היא כי אין מחלוקת שבזמני שגרה מיזוג כמו זה שעליו הצהירו רשת וערוץ עשר לא היה עובר, בוודאי כאשר ברקע ניצב סירובה הדרמטי מלפני מספר חודשים לאשר את עסקת המיזוג בין בנק איגוד לבנק מזרחי-טפחות. ואולם הפעם מדובר בהחלטה שדווקא מניעתה עלולה הייתה לחבל בתחרות. לא משום שריבוי שחקנים הוא דבר בעייתי. הוא לא. הגברת התחרות ושמירה על מידה נמוכה של ריכוזיות בשוק היא דבר מבורך - ואחת מאבני היסוד של קיום תפקידה. ואולם, הפעם, דווקא ריבוי השחקנים עלול היה להביא לכליה של אחד מהם, ופגיעה כזו, יכולה הייתה להסתיים ביותר מאשר עלייה בתשלום עמלות השורה. היא עלולה הייתה לפגוע באופן ממשי בזכות הציבור לדעת.
פיצול ערוץ 2 נועד בראש ובראשונה להגדיל את התחרות בשוק הטלוויזיה ולחשוף את הצופה לשוק נרחב יותר של רעיונות ודעות. ואכן, המהלך הוכיח את עצמו ובשנה שחלפה מאז, היצע התכנים לצופה גדל משמעותית - ובהתאמה גם החשיפה למסך. מדי ערב יכול הצופה לבחור בין "נינג'ה ישראל", "האח הגדול" או "המקור" ובהינתן לוח השידורים המתחדש של תאגיד השידור - לעיתים גם בדרמה טובה. ואולם, לכל ברור שמדובר במצב זמני. בבועה, שגם אם הממונה הייתה מחליטה שלא לפוצץ - הייתה בוודאי מתפוצצת תוך חודשים ספורים בעצמה. עוד לפני הפיצול נכתב רבות במדור זה על היעדר ההיתכנות הכלכלית בשוק לשלושה ערוצים מסחריים, ולמעשה - שעון החול לחזרה לשני ערוצי ברודקאסט התהפך עוד לפני שהתהליך יצא לדרך. באופן אבסורדי, עם היציאה לפיצול - המטרה האסטרטגית של בעלי קשת ורשת הייתה ברורה - לייצר הובלה לעידן שאחרי-אחרי פיצול ערוץ 2.
הפיצול הקטין את התחרות בשוק החדשות בטלוויזיה
אבל השידורים המסחריים הם החוליה הפחות חשובה בהקשר זה. שם לממונה הייתה הפריבילגיה להניח לכוחות השוק לעשות את שלהם. לתת לצופה לומר את דברו, ולבעלי המניות לשאת בתוצאות. אבל בנושא החדשות, הנחה אחת עמדה בוהקת אל מול עיניה: עתיד שוק החדשות, או במילים אחרות - הגנה על חופש ביטוי ועל עיתונאות חופשית בישראל. או כפי שציינה הממונה בעצמה: "בהיעדר המיזוג ישנו סיכוי לא מבוטל כי בשנים הקרובות תיוותר בשוק חברת חדשות מרכזית יחידה".
כדי להבין כיצד נקלע שוק הטלוויזיה הישראלי למצב יש לחזור כמה חודשים אחורה ולהכיר בעובדות. ההחלטה לאפשר לחברת החדשות של ערוץ 2 לשדר בשני אפיקים סימולטנית במשך שלוש שנים לאחר הפיצול - אמנם הגבירה כאמור את התחרות ואת המגוון לצופה, אבל הקטינה את התחרות בחדשות. ערב הפיצול של ערוץ 2 היה הפער בין חדשות 2 לבין חדשות עשר הנמוך ביותר מאז הקמת חברות החדשות, ונתח השוק של חדשות עשר היה הגבוה ביותר מאז הקמתה.
קרוב לשנה לאחר הפיצול, הפער בין השחקנים גדל בעשרות אחוזים. אם בחודש המקביל לפני שנה עמדה חדשות עשר על ממוצע של 8.8% מול 17.8% לחדשות 2 - בחודש האחרון עומד הפער על 6.2% מול 19.2%. עלייה של 30%. גם תאגיד השידור הציבורי כאן לא קיבל את הקולות הנודדים - וספג גם הוא ירידה מנתוני רשות השידור בתקופה המקבילה.
כוח בלתי מוגבל הוא חרב פיפיות
הסיבה לכך הייתה אף היא כתובה על הקיר: "החדשות" - מותג מוביל ומצליח, בצדק - משודרת סימולטנית בשני הערוצים החזקים של ישראל (רשת וקשת) ונהנית מגב כלכלי חזק ויציב ומתכניות שופעות רייטינג לפני המהדורה ואחריה. כשלאלו מוסיפים משתנים כמו הרגלי צפייה, מותג חזק ואיכות, הכוח הופך לכמעט בלתי מוגבל. וכוח בלתי מוגבל, במיוחד בתחום התקשורת, עשוי להתברר כחרב פיפיות. כך או אחרת, במבחן התוצאה: הפיצול הקטין את התחרות בשוק החדשות בטלוויזיה. למצב הלא שוויוני (מסך מול שניים) יש גם ביטוי כלכלי מעבר לנתוני הרייטינג. ערוץ עשר נאלץ לשלם 100 מיליון שקל מידי שנה עבור חברת החדשות, בזמן שבפועל, רשת וקשת שילמו חצי מזה - 50 מיליון כל אחת.
אם לכך התכוון המחוקק ותמונת ההפסדים הייתה ידועה מראש, מה בעצם השתנה, שאלה את עצמה בוודאי הממונה. בצער רב, היא נאלצה להודות - הנחות היסוד. לאחר הפיצול, כוונת RGE הייתה לממן את ההפסדים של מציאות שלושת הערוצים (לפחות עד שאחד השחקנים ייפול), ואולם כפי שפורסם בוואלה ברנז'ה, בחודשים האחרונים השתנתה המדיניות - וחברת RGE המחזיקה בערוץ, כמעט והפסיקה לחלוטין את הזרמות הכספים לערוץ עשר. זאת חרף העובדה שערב הפיצול הערוץ דווקא הגיע לראשונה לאיזון תקציבי, וחרף היותו מבודל תוכנית מערוץ 2. מאותה נקודה בה החליטו ב-RGE לחתור למיזוג עם רשת, הם למעשה ויתרו על שאר רצועות השידור ופיזרו הצהרות מאיימות כי אם המיזוג לא ייצא לפועל, בכוונתם לסגור את ערוץ עשר ולפזר את 450 עובדיו (350 בחדשות + 100 בערוץ).
גם אם ההצהרות נועדו ללחוץ על הממונה לאשר את המיזוג, לא בטוח שהיה מהן חזור שכן כבר כיום מאוימת חדשות עשר להיקרע לגזרים נוכח נתוני הצפייה הדועכים. סיטואציה בה ב"החדשות", קשת או כאן מזהים חוליות חזקות אותן ניתן לקנות במחירי רצפה לא הייתה דמיונית, ולא מן הנמנע שהייתה מתחזקת בהיעדר אופק תקציבי לחברה. ובמילים פשוטות: אם המיזוג לא היה מאושר- קיים סיכוי סביר שחדשות עשר כך או אחרת תיסגר. במקביל, "החדשות" היו ממשיכות לשדר לפחות עוד שנתיים בשני אפיקים במקביל, כחברת חדשות יחידה בערוצים המסחריים. האם ראוי שהדמוקרטיה הישראלית תפעל עם חברת חדשות אחת?
קרדיט ל"החדשות"
פה צריך לתת קרדיט גם לחברת "החדשות". נראה שבחברה הבינו היטב כי היעדר תחרות משמעותית עלול לפגוע גם בה. טענות על "מונופול" או "ריכוזיות" יתר הן מנוע לתיקוני חקיקה שעלולים היו לחזור אליהם כמו בומרנג - ואפילו בשוק היצרי והתחרותי שבין נווה אילן לבית הוורד, הסתמנה הסכמה לא רשמית שבסוף עדיפים חיים (של מתחרים), גם אם קשים, על פני מוות (סימבולי כמובן). גם ב"החדשות" - חברת בת שמוחזקת על ידי קשת ורשת - ידעו שהאינטרס שלהם הוא לעבוד בשוק שמסוגל להחזיק את עצמו, ולעבוד תחת גופים פחות לחיצים כלכלית - מה שיאפשר להם לעבוד תחת פחות ניסיונות להפעלת לחצים מלמעלה. בנוסף, צריך לזכור שקשת ורשת מחזיקות בחברת "החדשות" ופה קיים מקרה קלאסי בו שני "בעלי הבית" מסכימים. כלל לא ברור ש"החדשות" בכלל יכולה הייתה טקטית להתערב בנעשה ולהתנגד.
לסיכום, אישור המיזוג יוכל להגדיל את התחרות בתחום החדשות בטלוויזיה ולאפשר לראשונה לחדשות עשר לפעול בערוץ ברודקאסט חזק כמו רשת ותחת פריים-טיים משמעותי. בו בזמן, הוא יוכל לשלול מראשיה אחת ולתמיד את הטיעון לפיו נתוני הצפייה הנמוכים של החברה הנם תוצאה של הפלטפורמה עליה הם יושבים.