באיחור של 7 חודשים, הוועדה לבחינת האסדרה בשוק השידורים בישראל שבראשה עומד הח"כ לשעבר רועי פולקמן, הגישה היום (שלישי) את הדו"ח המסכם לשר התקשורת יועז הנדל. הוועדה הוקמה בספטמבר 2020 על-ידי הנדל במטרה להמליץ על תיקונים רוחביים וחקיקתיים הנדרשים באסדרת שוק השידורים בישראל. הוועדה הורכבה מיו"ר הוועדה, ח"כ לשעבר רועי פולקמן, ארבעה נציגי משרד התקשורת, נציגת משרד האוצר ונציגת משרד המשפטים. בוועדה גם השתתפו כמשקיפים נציגים מהמועצה לכבלים ולווין, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ורשות התחרות.
בין היתר ממליצה הוועדה על גרסה חדשה של "ברית המועצות" והקמת רגולטור אחוד - "רשות השידורים המסחריים", עם סמכויות מגודרות ומצומצמות שתפקח על ספקי התכנים והערוצים המסחריים, ללא קשר לטכנולוגיית השידור. מדובר למעשה בביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים הלווין במתכונת המוכרת - דבר שאמור להטין את הרגולציה על הטלוויזיה המסחרית. לפי המלצת הוועדה, ברשות החדשה, שתוקם כיחידת סמך במשרד התקשורת, תכהן "מועצת שידורים" שתכלול 13 חברים (מרביתם נציגי ציבור), ובראשה יעמוד אדם אחד שיכהן הן כיו"ר מועצת השידורים והן כראש הדרג הביצועי ברשות.
מעל 300 מיליון ש' הכנסות? השקעה בתוכן מקומי
עם זאת, המתח בין פלטפורמות השידור ובראשן HOT ו-yes, לבין ספקיות התוכן, בהן קשת ורשת - ככל הנראה לא יפתר בקרוב. כעת, לפי החוק, קשת ורשת מחויבות להעביר לפלטפורמות את הערוצים שלהן, ואילו הפלטפורמות מחויבות לשדר אותן. בשל כך, למעשה חברות הכבלים והלווין לא מחויבות להעביר תמורה לקשת ורשת, ומאידך - לא יכולות לשלב פרסומות בשידוריהן. הוועדה סברה כי יש "לבצע שינוי הדרגתי שבסופו יבוטלו ההפרדות וההגבלות על המודלים הכלכליים בשוק השידורים (ובהן חובת ההעברה בחינם של ערוצי הברודקאסט, חובת הקצאת האפיקים, ואיסור שידור פרסומות בפלטפורמות המסורתיות)", אולם לא קבעה לכך כל תאריך יעד והותירה את הנושא עמום. כך או אחרת, בטלוויזיה על גבי האינטרנט ההגבלה תהיה רק לגופים שיעברו את רף ה-300 מיליון שקל הכנסות - הרבה מעל הממוצע כיום, ובוודאי פחות מה-8% בהן מחויבות HOT ו-yes. מדובר בנושא שעומד במרכזה של מחלוקת גדולה, שכן מדובר במעין הגנת ינוקא על גופים חזקים שכבר משדרים כמה שנים.
הוועדה החליטה שלא להכריע גם בנושא ביטול האיסור החל על ספקי תכנים להיות בעלים של חברת חדשות, והכרעה בנושא תתקבל לאחר קבלת התייחסויות מהציבור.
סוגיה נוספת איתה נאלצה להתמודד ועדת פולקמן היא הכניסה של סלקום ופרטנר לשוק הטלוויזיה על גבי האינטרנט, וכן כניסת ענקיות הסטרימינג הזרות בראשון נטפליקס, אשר אינה כפופה לרגולציה. בנושא זה ממליצה הוועדה על חיוב חברות בינ"ל הפועלות באופן נרחב להשקיע בהפקות ישראליות. לפי הדו"ח, על ספק בינלאומי שהיקף הכנסותיו מפעילות בישראל גבוה מ־300 מיליון שקל תוטל חובה להשקעה בתוכן מקומי. עם זאת, בוועדה אומרים כי בשלב הראשון הדבר יתבצע רק במידה והשחקניות הבינלאומיות מסכימות לכך.
עוד ממליצה הוועדה על החלת הסדר אי-בלעדיות בשידורי הספורט ואי-מכירת זכויות ספורט בבלעדיות לספקי תכנים ושינוי הדרגתי שבסופו יבוטלו ההפרדות וההגבלות על המודלים הכלכליים בשוק השידורים.
הנדל: "פחות רגולציה אבל על כלל השחקנים"
שר התקשורת, יועז הנדל: "הדו"ח שהוגש לי מהווה סיכום של עבודה רצינית ויסודית בנושא שנמשך ונמרח זמן רב מידי. דו"חות רבים נכתבו במשרד התקשורת בתחום השידורים אך מעטים יצאו לפועל. אני לא מתכוון לבזבז זמן, לאחר שאקבל את הערות הציבור בכוונתי לפרסם את עמדתי באשר לחלקים שטופלו בדו"ח ועל אלו שדורשים המשך טיפול ברגולציה החלה על השידורים. כתוצאה מכך נקדם חקיקה. אם השנה הקודמת הייתה בסימן הסיבים, השנה הקרובה תהיה גם שנת השידורים. נעשה סדר ונהפוך את שוק התקשורת הישראלי למתקדם, עדכני ואטרקטיבי כפי שקורה במדינות מתקדמות ברחבי העולם. פחות רגולציה אבל על כלל השחקנים".
יו"ר ועדת פולקמן, חכ"ל רועי פולקמן: "אני מאמין שיישום המלצות הוועדה יתרום לתחרותיות גדולה יותר ומוצר טוב יותר לציבור גם במונחי מחיר וגם במונחי איכות ומגוון. שוק התקשורת נמצא כיום בחוסר ודאות ואני משוכנע כי שר התקשורת יוביל במהרה את התיקונים הנדרשים לכדי מימוש. מדברים על הדברים כבר עשור - עכשיו הזמן למעשים".
עובדי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע: "כניעה לטייקוני התקשורת"
איגודי היוצרים, השחקנים ועובדי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע הגיבו למסקנות ועדת פולקמן: "המסקנות הן כניעה לטייקוני התקשורת על חשבון השחקנים והיוצרים הישראלים. משרד התקשורת חייב להתקדם למאה ה-21 ולהחיל את החוק הקיים על כל שידורי הטלוויזיה ללא טריקים ושטיקים וללא הבחנה בטכנולוגיה באמצעותה הם משודרים. תקציב הפקות המקור בישראל מגיע אך ורק מחובתם של גופי השידור להשקיע אחוז קטן מהכנסותיהם העצומות לטובת הצופים. לציבור בישראל מגיע טלוויזיה איכותית".
עוד מציינים אק"ט, שח"ם-איגוד השחקנים והשחקניות, איגוד התסריטאים ואיגוד הבמאים: "ועדת פולקמן מעניקה הגנות מהשקעה על הטייקונים הכי עשירים בישראל, על תאגידים שמגלגלים מיליארדים, ועושקת את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, שבה יוצרים ישראלים מחשבים איך הם סוגרים את החודש.
"תאגידי התקשורת בזק, הוט, סלקום ופרטנר מגלגלים ביחד סכום אסטרונומי של 19 מיליארד שקל בשנה. במקום לדאוג שבעלי ההון יחזירו לצרכן הישראלי איכות בתמורה, ממשיכה פקידות האוצר והתקשורת לדאוג רק לטובתם של התאגידים והטייקונים. ללא חובת השקעה - אפשר יהיה לסגור את הטלוויזיה בעברית. לא יהיו יותר פאודה, שטיסל, או שבבניקים. במקום להגדיל את חובה השקעה ביצירה הישראלית לטובת הצרכן הישראלי- מקטינים אותה - אין עוול גדול מזה.
"שר התקשורת יועז הנדל צריך להחליט אם הוא מגן על התעשייה המקומית, או חובר לבעלי ההון. אנו דורשים משר התקשורת לערוך את התיקונים הנדרשים במסקנות הוועדה ולהציל את הטלוויזיה הישראלית".