הרומן בין בנט לתקשורת נחשף: "לא הייתה תחושה שרה"מ רוצה שנישרף בגיהנום"

לא ברור עדיין מה יעלה בגורל הסכם הגרעין עם אירן, אבל בכל מה שקשור להסכם הלא כתוב עם התקשורת, ראש הממשלה בנט יכול לסמן לעצמו וי גדול. אחרי שפל רב שנים בין לשכת רה"מ למרבית הכתבים (מלבד אלו של ערוץ 20 וישראל היום), ההודעה האישית שנתן בכרוז המטוס בנחיתה מפגישתו רשמית הראשונה עם נשיא ארה"ב - בה הודה לתקשורת על זה שהיא עושה את עבודתה ושומרת על הדמוקרטיה ומותחת ביקורת - הוציאה את היחסים מהארון.

כתב מדיני שהצטרף לטיסת בנט, נותר מהופנט. "בנט דיבר איתנו במטוס, ונתניהו לא עשה את זה כבר שנים. היה תדרוך עם יועציו לפני הנסיעה, דבר שאצל נתניהו מעולם לא קרה. היה תדרוך של יועציו יום לפני הפגישה עם ביידן - דבר שלא קרה אצל ביבי, בשום מפגש עם שום נשיא. בנוסף, היה תדרוך ארוך מאוד בן שעה למרות שלא היה און רקורד למעט חלק קטן (נתניהו לפעמים היה עושה יותר און רקורד - לא תמיד. אבל אצל בנט היה תדרוך יותר ארוך)". זאת ועוד, לדברי הכתב, "היו עדכונים שוטפים מלשכת רה"מ וזמינות די גבוהה שלהם לעיתונאים במהלך הנסיעה, כאשר אצל נתניהו כמעט לא היו עדכונים ובטוח שלא הייתה זמינות".

"לסיכום", אומר הכתב, "באופן כללי לא הייתה מתיחות ולא הייתה תחושה שרה"מ רוצה שנישרף בגיהנום".

גם לדברי כתב מדיני אחר, "ברמה הפרקטית של יחסי עבודה של לשכת רה"מ מול עיתונאים יש שיפור אדיר. עונים לטלפון, מעבירים עדכונים, מקיימים תדרוכים וגם מתנהגים אליך כמו בן-אדם (שזה לא פחות חשוב). במהלך הנסיעה זה בא לידי ביטוי בצורה הכי טובה כי היה מאוד אינטנסיבי. וברמת היחס האישי - הדברים של בנט מייצגים את זה טוב. והם עושים את כל זה למרות שהם חוטפים לא מעט".

לדברי מקור בכיר, שמכיר הן את בנט והן את נתניהו, בנט יודע לעבוד עם עיתונאים. לדבריו, "אפילו בזמן ישיבות הקבינט בצוק איתן הוא הדליף". המקור נותן את הבחירה ביועצת המדינית שמרית מאיר כדוגמה. כל כוחה היה שהיא מוכרת מהטוויטר, אין לה שום ניסיון מדיני". לדבריו, הכתבים לא קיבלו מביבי כלום, אז ברור שגם אהבו אותו פחות. בנט מתדרך כל שבוע את יוסי ורטר, בן כספית, סימה קדמון. הוא יודע לעבוד חזק עם התקשורת, והיא גומלת לו בסיקור אוהד". גם כתב מדיני לשעבר שכבר סיקר כמה ראשי ממשלות הסכים עם הדברים ואמר: "זה פשוט, בנט רוצה לבדל את עצמו בהכל. גם מול ביידן אבל גם מול התקשורת. אבל יש עוד הסבר לכך, בעיניי הוא סתם מתחנף".

אולם גם המקור מודה שיש פה גם עניין אישיותי. "ברמה האישית בנט מסתודד עם עיתונאים, מסמס להם, מתייעץ איתם ונותן להם תחושה שהם חשובים, למרות שהם לא. הוא יודע להחניף להם, וההתנהגות בטיסה הייתה לחיצה על כל הכפתורים. לדבריו, נתניהו, מעבר למתיחות הטבעית עם הכתבים - שנבעה מהביקורת עליו ומתחושת הרדיפה שלו - היה גם הרבה יותר סלקטיבי. הוא עבד עם שלושה ארבעה עיתונאים באופן קבוע, ועל השאר ויתר".

ממול, ניצבת - בעיקר מתוך עיתונות הימין והביביסטים, אבל ממש לא רק - ביקורת על כך שהתקשורת מעניקה לבנט יחס שונה מזה שנתנה לנתניהו. לדברי המבקרים, הדבר בא לידי ביטוי בעיקר באופן בו מרבית כותבי הטורים בעיתוני סוף השבוע מפרגנים לבנט, ולעיתים אף משתמשים במטבעות לשון שנראים פועל יוצא של תדרוכים כמעט מתואמים.

גם עיתונאי בכיר המסקר את התחום הפוליטי שנים ארוכות מצנן את ההתלהבות. לדבריו, "ראשית, נראה לי ששוב העיתונות עוסקת בעצמה כאילו אנחנו הסיפור כאן. 'בנט מתייחס לעיתונאים ככה, בנט מתייחס לעיתונאים אחרת'. שלחו אתכם לסקר מפגש מדיני חשוב, אז למה זה מעניין אותי אם ראש הממשלה אמר לכם תודה על הסיקור שלכם או לא? למה זה רלוונטי? ומה זה אומר עליכם אם ראש הממשלה מודה לכם על העבודה העיתונאית שלכם?

"מעבר לזה, מכיוון שההשוואה עם נתניהו מתבקשת, חשוב לזכור שלנתניהו לא היה על מה להודות לעיתונאים, ובנט, נכון לטיפול העיתונאי בו מאז נבחר, צריך להקריב להם קרבן תודה מדי יום".

בהקשר זה אמר הפרשן המדיני של אתר וואלה! ברק רביד - היחיד שהסכים לדבר בכתבה לציטוט - כי "בתכני הדיווחים לא היה כל כך שינוי בהשוואה לביקורי נתניהו - הקשקשת באולפנים הייתה דומה מאוד. גם מבחינת הסיקור התקשורתי הכולל של בנט עד כה הוא סופג די הרבה ביקורת - גם בסוגיית הקורונה ואפילו סביב נסיעתו לארה"ב. מי שטוען שבנט מקבל חיבוק מהתקשורת הישראלית הוא או עיוור, או חירש או יאיר נתניהו".