כך הפכה כתבה ממוחזרת כמעט לחלוטין לסחורה החמה של ערוצי החדשות

תחקיר שפורסם בסופ"ש ב-NYT ע"י העיתונאי הישראלי רונן ברגמן הבטיח גילויים אודות מבצע החיסול של אבי תכנית הגרעין האיראנית. אלא שכמעט כל הפרטים בכתבה הם מיחזור חשיפה של העיתונאי ג'ייק וואליס-סימונס, שנארזו מחדש. זה לא הפריע לערוצי החדשות להצטרף לחגיגה

"יש בכלל ספק שאם העורכים של הניו יורק טיימס היו יודעים על ה-Jewish Chronicle הם היו מפרסמים את זה? פשוט לא היה להם מושג"

פושים שיצאו במהלך סוף השבוע מערוצי הטלוויזיה ואתרי החדשות הגדולים בישראל כפולו-אפ לתחקיר בניו יורק טיימס מעידים קודם כל על יוקרתו של העיתון, אבל גם על כך שכאשר היא שומעת את המילים "גרעין" או "ניו יורק טיימס" - התקשורת הישראלית לא ממש בררנית או יסודית.

העיתונאי הישראלי רונן ברגמן פרסם בניו יורק טיימס כתבה על חיסול ראש תכנית הגרעין של איראן מוחסן פחריזאדה בידי ישראל. לכאורה, מדובר בחשיפה וכך גם כל אתרי החדשות וערוצי הטלוויזיה בישראל התייחסו אליה ומיהרו לעשות פולו-אפים. אחרי הכל הניו יורק טיימס. אלא שכמעט כל הפרטים בכתבה הם מיחזור של חשיפה של העיתונאי ג'ייק וואליס-סימונס בעיתון היהודי-בריטי Jewish Chronicle מחודש פברואר. גם אז האתרים הישראלים עשו פולו-אפ. מי אמר שבישראל לא ממחזרים. להלן הלינק לחשיפה המקורית.

חשוב להדגיש, בכתבה של ברגמן אכן יש מספר מועט של פרטים חדשים (כמו העובדה שהנשק באמצעותו ירו היה מקלע מאג בלגי משודרג, ושנדרש היה להעבירו בחלקים לאיראן), אבל מרכז העניין - אופן ביצוע החיסול באמצעות נשק שנשלט מרחוק באמצעות לוויין ובינה מלאכותית - כלל אינו חדש. למעשה, כבר כמה ימים אחרי החיסול האיראנים היו אלה שחשפו את אופן החיסול באמצעות מקלע שהופעל מרחוק על ידי לוויין. אתרי החדשות בישראל אפילו דיווחו על כך באופן מפורט.

עוד בוואלה!

מסתמן: רומי נוימרק תגיש את המהדורה המרכזית בתאגיד

לכתבה המלאה
צריך מיקרוסקופ כדי למצוא פרטים חדשים. מוחסן פחריזאדה (צילום: עיבוד תמונה, ללא)

האריזה מחדש של הניו יורק טיימס כחשיפה עשויה הייתה להיות לגיטימית, אבל השאלה היא כמובן היקף הגילויים, האם נותנים קרדיט לפרסומים קודמים, האם מציגים את זה כחשיפה וכו' וכו'. או כפי שאמרה לוואלה! ברנז'ה כתבת העוסקת בחדשות חוץ ומכירה היטב את עולם סיקור הגרעין: "יש בכלל ספק שאם העורכים של הניו יורק טיימס היו יודעים על ה-Jewish Chronicle הם היו מפרסמים את זה? פשוט לא היה להם מושג".

אמנות המיחזור. אלון בן דוד בחדשות 13 (צילום: צילום מסך, צילום מסך)

הכתבה הזו ממשיכה לכתוב את עצמה, כאשר ביום שבת הרחיקו לכת בחדשות 13, ועשו פולו-אפ לפרסום בעיתון האמריקני - תוך לקיחת קרדיט על החשיפה (שלא הייתה). כך הפכה הכותרת בערוץ ל"הניו יורק טיימס חושף היום את מה שאלון בן דוד שיחזר כבר לפני 10 חודשים".

המעניין הוא, שכלל לא מדובר בתקרית בודדה. רק לפני כמה ימים יצאו פייק פושים מכלל ערוצי התקשורת על כך שאיראן "עומדת חודש מפצצת אטום", זאת בשל עיוות של דיווח, אף הוא מהניו יורק טיימס. לפי הדיווח המקורי, ניתוח של מכון מחקר עצמאי שבדק את דוחות פקחי האו"ם מצא כי לאיראן יש יכולת להשיג בתוך חודש את כמות האורניום המועשר לרמה גבוהה שנחוצה עבור פצצת אטום אחת. בישראל, הכותרות כבר הציגו מציאות אחרת לגמרי: "דיווח בניו יורק טיימס: איראן רחוקה חודש מפצצת אטום".

"הסיפור מסופר היום בפעם הראשונה". ברגמן

"סקופ? ובכן". וואליס-סימונס

נראה כי בלי לדעת אם משהו חדש או ישן, מעניין או לא מעניין, עצם הפרסום בניו יורק טיימס, לא מותיר שום פילטר בתקשורת הישראלית, ויאללה פוש. או כפי שסיכמה הכתבת: "כלל האצבע הוא פשוט - אם עשרה חודשים מישהו מכין כתבה שמבוססת לכאורה על תחקיר אבל הכותרת שלה זהה לכתבה המקורית אז זה מיחזור".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully