זוכה פרס מפעל חיים לעיתונות: "'הארץ' - הכלי המרכזי שמשמש את אויבי ישראל"

על הילדות בגבעת עמל, המאמר הראשון שפרסם (בזכות ירון לונדון), ולמה למרות הכל הוא לא איש ימין | שיתוף פעולה של וואלה! ברנז'ה ואגודת העיתונאים: מושיק טימור מראיין את בן דרור ימיני, חתן פרס מפעל חיים לעיתונות שיוענק בכנס אילת לעיתונות 2021

מושיק טימור
בן דרור ימיני ומושיק טימור בשיחה (רדיו 103)

על הילדות בגבעת עמל, המאמר הראשון שפרסם, הרשתות החברתיות והבעיה של עיתון הארץ: הפרשן והפובליציסט בן דרור ימיני, שמפרסם טור קבוע ב"ידיעות אחרונות" בעשור האחרון, יקבל בשבוע הבא פרס מפעל חיים לעיתונות מאגודת העיתונאים. לרגל המעמד, הוא התיישב לשיחת עומק באולפני רדיו 103 עם השדרן הוותיק מושיק טימור, שעזב לאחרונה את תאגיד השידור לאחר עשרים וחמש שנה.

חלק קטן מהשיחה מובא גם בטקסט.
לשיחה המלאה - האזינו.

עוד בוואלה!

"מאז 67 לא הייתה התקרנפות תקשורתית כמו בקורונה"

לכתבה המלאה
"התקשרה אליי אורית שוחט שהייתה סגנית העורך ושאלה אם אני רוצה לעבוד כעיתונאי. שם התחילה הקריירה העיתונאית שלי"

מה רצית לעשות כשתהיה גדול?

"את האמת לא הרבה, לא היו לי הרבה תוכניות. אבל אם חשבתי על משהו זה היה עריכת דין ועשיתי את זה. גדלתי בגבעת עמל א', אני יודע שגבעת עמל ב' בכותרות בשנים האחרונות, אבל אני הייתי בגבעת עמל א'. כשהייתי ילד החוויות שלי הן פחות או יותר 'דירה תמורת דירה' בהפגנות שהיינו עושים. אז היה קצת קשה כי לא הייתי תלמיד טוב ובהמשך לא למדתי בתיכון אבל חלומות היו לי גם אז. במנטליות היה לי ברור שאני הולך לעשות את זה, אבל הייתי ילד רחוב בכל מובן אפשרי".

וביום שאתה מתקבל לעבודה כעיתונאי, באיזה עיתון?

"זה מעניין, כי כשהייתי עורך דין הדבר שבו הצטיינתי היה בכתיבה. זה הדבר שמאד אהבתי לעשות, לכתוב כתבי טענות. במקביל כתבתי... העיתון הראשון שבו כתבתי באופן סדיר היה עיתון העיר. יום אחד שלחתי תגובה על דברים שכתב ירון לונדון. הוא עצבן אותי. אני מאוד מוקיר ומעריך אותו, אבל הוא עצבן אותי. כתבתי תגובה ושלחתי ואני מחפש את זה במכתבים למערכת... ואני לא מוצא את זה. ופתאום אני רואה שזה מופיע כמאמר. אמרתי וואו, יש לי מאמר ראשון בעיתונות הישראלית. ובאותו בוקר התקשרה אליי אורית שוחט שהייתה סגנית העורך ושאלה אם אני רוצה לעבוד כעיתונאי. שם התחילה הקריירה העיתונאית שלי".

"עם כל הביקורת שלי על העיתונות היא עדיין עדיפה". בן דרור ימיני (צילום: ראובן קסטרו)

"ניהלתי קמפיין שלם נגד האקטיביזם המשפטי, אבל הייתי לבד"

"אני מאד קטן בעיתונות ובתקשורת אבל אני מייצג הרבה מאוד אנשים שהם לא בימין ולא בשמאל"

ומה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?

"לומד את העובדות. שואלים אותי כמה פעמים ביום אם אני ימין או שמאל. ואני לא ימין ולא שמאל, ומי אמר שחייבים לעשות את החלוקה הזאת? יש דברים מסוימים שבהם הימין צודק ויש דברים מסוימים שבהם השמאל צודק. אני מאד קטן בעיתונות ובתקשורת אבל אני מייצג הרבה מאוד אנשים שהם לא בימין ולא בשמאל. בשנות ה-90 אני ניהלתי קמפיין שלם נגד האקטיביזם המשפטי אבל הייתי לבד. מי העז אז לדבר נגד? היום יש הרבה מאוד, וזה בסדר גמור. אז הייתי לבד. מכיוון שהבעתי כבר כמשפטן עמדות מאד בוטות נגד האקטיביזם ואמרתי שהוא יהרוס את שלטון החוק אמרו שאני איש ימין. אבל מה הקשר?".

לפעמים עיתון הארץ מרגיז אותך מאד.

"נכון כי הוא הכלי המרכזי שמשמש את אויבי ישראל. בספר שלי יש פרק שלם על העיתון הזה. יש בו הרבה חלקים רציניים, אני קורא את העיתון הזה כי יש בו חלקים עם איכויות. אבל במדור הדעות שלו יש בעיה, בעיה קשה מאד. חלק ניכר מהכותבים הם פוסט ציונים, אנטי ציונים. שזה קצת מנוגד לקו של עמוס שוקן. כשאתה קורא את הדברים שם הם שונים".

המאבק בינך לבין העיתון מביא לתוצאות?

"הם לא שמים עליי, חד משמעית. אבל אני עושה את חובתי העיתונאית ולא עושה חשבון אם יתייחסו או לא. אני כותב את הדברים. המוטיב המרכזי שלי הוא אמת, הדבר הזה קצת נעלם בתקשורת. יש היום נראטיבים, כל אחד מספר את הסיפור שלו. אני חייב להתוודות - אני לא שם. אני כן רוצה לספר את האמת. כמובן שאני גם בעצמי לא מושלם. גם אני יש בי הטיות, גם לי יש אג'נדה, אבל אני נזהר. אני מודע לכך שכל דבר שאנחנו כותבים עלול להיות מוטה. אבל אני שייך לאולד פשן של העיתונות שאומר שחובה להשתדל ולהתאמץ כדי לספר את האמת. וכך אני יכול לבקר באופן בוטה מאוד את מפעל ההתנחלויות שמובילות אותנו למדינה אחת גדולה, אני לא רוצה. אני רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית כשאני כותב את זה אומרים לי - רגע, חשבנו שאתה איש ימין. מה הקשר? אתם חשבתם, לא אני חשבתי".

תספר קצת על המשפחה שלך.

"מכיוון שהגעתי לאוניברסיטה בלי אנגלית הייתה לי חולשה לשפות, וגם לא רציתי להתחתן. היה לי טוב. אפילו הפצתי שמועה במשפחה שלי שאני גיי, תעזבו אותי בשקט. מסכן. אבל בסופו של דבר הכרתי את זוגתי הנוכחתי, התחתנתי בגיל מאוחר, יש לנו שלושה ילדים. היא עצמה תערובת מוזרה של הורים שדיברו גרמנית, אמא שלה אמריקאית שגדלה בצרפת. היא פרופסורית לאנרופולוגיה והילדים שלי הם דוברי שלוש שפות מהתחלה. הילדים שלי צוחקים עליי ואין דבר שמשמח אותי יותר בזה. הגדולה חיילת, יש בן בתיכון וילדה קטנה בת שבע בכיתה ב'".

יש לך השקפה על עתיד העיתונות?

"אנחנו כרגע בהשפעה נוראה של הרשתות החברתיות. עם כל הביקורת שלי על העיתונות היא עדיין עדיפה כי יש בה היררכיה, יש בה ניסיון לבדיקת עובדות. אני מאוד מקווה שחופש הביטוי לא יובס כי כרגע הוא מובס. כשהייתי בשיעור הראשון במשפט חוקתי אחת ההצדקות הראשונות לחופש הביטוי היא שאנחנו זקוקים לגיוון כי בשוק הדעות בסופו של דבר האמת תנצח. נער הייתי וגם זקנתי ואני יודע שהרבה פעמים השקר מנצח ולא האמת".

כנס אילת לעיתונות, אותו מארגנת אגודת העיתונאים בתל-אביב, ייפתח ביום ראשון הקרוב ויימשך עד ל-3.11. במסגרת הכנס יוענקו פרסי מפעל חיים לעיתונאים בן-דרור ימיני ויהודה שרוני.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully