על הכניסה לעולם העיתונות, החשיפות הגדולות, הבעיות בפרינט והכלכלה הישראלית - הפרשן הכלכלי של מעריב יהודה שרוני יקבל השבוע פרס מפעל חיים לעיתונות מאגודת העיתונאים. לרגל המעמד, הוא התיישב לשיחת עומק באולפני רדיו 103 עם השדרן הוותיק מושיק טימור, שעזב לאחרונה את תאגיד השידור לאחר עשרים וחמש שנה.
חלק קטן מהשיחה מובא גם בטקסט.
לשיחה המלאה - האזינו.
ספר על הדרך שעשית בעולם העיתונות.
"לעולם העיתונות הגעתי באקראי, כמו שקורה להרבה אחרים. לא כתבתי במעריב לילדים ולא שלחתי מכתבים למעריב לנוער. התחלתי בעולם העסקים וכתבתי סקירות כלכליות בזמנו לעיתון 'גלובס', עוד כשהוא היה בשלבי ההקמה. ראו שאני כותב כל כך יפה אז אמרו לי אולי תעזוב את עולם ההשקעות ותתחיל לעשות ניתוחים כלכליים במקום להשקיע. באמת כתבתי וזה הצליח לי יפה, ובשלב מסוים פנה אליי נחמיה שטרסלר שהיה העורך הכלכלי של עיתון הארץ ואמר לי אתה יהודה שרוני? זה השם האמיתי? אמרתי לו שכן, זה אני. אז הוא הציע שניפגש. נפגשנו והשאר היסטוריה. התחלתי לכתוב בעיתון הארץ, ראיתי שאני עושה את זה טוב. מדי פעם קיבלתי הצעות לחזור לתחום ההשפעות, לבוא ולהרוויח. אמרתי שאני אוהב את העיתונות, מתברר שיש לי גם איזשהו כישרון כתיבה וניצלתי את כל הכישורים שלי כדי להמשיך באותו תחום ואני מקווה שאני עושה את זה לא רע".
כתב שעוסק בעניינים כאלה צריך לדעת מה קורה מאחורי הקלעים וצריך קשרים עם האנשים המתאימים. יש לך כאלה שמספקים את הסנסציות?
"אני מקווה שכן, לא הייתי מחזיק מעמד 40 שנה בתחום הזה אלמלא היו לי הקשרים. ככל שעובר הזמן אתה מכיר יותר אנשים ולפעמים אחרי כמה שנים אתה חוזר לאנשים ואומר וואו התחלתי איתם את הקריירה. ככל שעובר הזמן המוטיבציה שלך להכיר אנשים חדשים יורדת, אבל מדי פעם יש לי את החיידק לפגוש אנשים חדשים. לכתב כלכלי צריך להיות מארג קשרים מסועף כדי להיות רלוונטי, כדי להיות מעניין, כדי להביא את המציאות בכמה שיותר נקודות מגע אל השטח. זאת הסיבה שאני היום עוסק היום בתחום חדשותי ולא מסתפק רק בפרשנות. ברגע שיש לך את המגע השוטף לשטח אתה יותר רלוונטי ויודע יותר על מה אתה כותב וחש את הדופק היומיומי של הכתבה. אצלנו במדינה כשהתחלופה של האנשים כל כך גדולה צריך כל פעם להתרגל מחדש למקורות החדשים כדי להיות רלוונטי. אני עונה לכל טלפון, כל הזמן, כי אולי זה הסקופ שאני עלול לפספס. אני מתייחס לעצמי כאילו היום זה יום העבודה הראשון שלי בעיתונות ואני חייב להוכיח את עצמי אחרת יפטרו אותי".
הפתעת ליברמן
יש כתבות שאתה זוכר אותן היטב ואומר שפה עשיתי משהו שלא ישכחו?
"אני יכול להחזיר אותך 30 שנה אחורה, פרסמתי כתבה ב'הארץ' על משה מן שניהל את בנק טפחות בירושלים קנה וילה שבה שכנה גיטה שרובר, אחת הנדבניות הידועות, תמורת 30 שקלים. הוא קיבל משכנתא שבתקופת ההיפר אינפלציה נשחקה והערך של הקרן נשחק וזו התנועה שהוא קיבל. לימים כשפרסמתי את זה, זה עשה הרבה רעש. כשפרסמתי ב-2006 את פרשת מניות הרמטכ"ל זה עשה הרבה יותר רעש. חשפתי שדן חלוץ התפנה מהעיסוקים השוטפים שלו אחרי ששלושה חיילים נחטפו בגבול הלבנון. מה שעניין אותו זה להתקשר ליועץ ההשקעות ולהורות על מכירת תיק המניות. באותו בוקר שזה קרה".
מי אמר לך?
"עבר כל כך הרבה זמן שאני לא זוכר, אבל מי שאמר לי עשה דבר טוב. כמובן שבדקתי את זה, שוחחו גם עם הרמטכ"ל והוא אישר את זה והסביר גם למה. זאת הייתה אחת התכונות הנוספות של רמטכ"ל שלא מגיע מכוחות הקרקע אלא מעופף ולא מחובר למציאות ולא מבין מה לא בסדר למכור תיק השקעות כששלושה חיילים נחטפים ועומדת לפרוץ מלחמה. אני לא יודע אם יהיה לי עוד סקופ כזה, אבל מקווה שכן".
יש עכשיו שר אוצר, מר ליברמן. מה שיתוף הפעולה בינך ובינו? אתה מבקר אותו? תומך בו?
"קודם כל לדעתי ליברמן הוא הפתעת העונה כי אף אחד לא ציפה שהוא ייכנס בצורה כל כך רצינית ועמוקה לתחום האוצר. אני יודע שהוא מרוצה מהתפקיד הרבה יותר מאשר שהוא היה שר ביטחון או חוץ, הוא עושה עבודה טובה ומגבה את הפקידים. לדעתי לפעמים אפילו מגבה אותם יותר מדי. הוא קיבל שתי החלטות חשובות - האחת היא להפסיק את החל"ת והשנייה היא להשאיר את המשק פתוח. העובדה שהכלכלה משתפרת והגרעון יורד, אפשר לזקוף את זה לזכותו. וכמובן הרפורמות שיוצאות לפועל. היו חששות לפני שהוא נכנס לתפקיד אבל החששות התפוגגו והוא עובד יפה מאוד עם הדרג המקצועי. הוא בהחלט מקבל החלטות מחוץ לקופסא, בין השאר בגלל שהוא מקבל גיבוי מראש הממשלה כמעט מוחלט לכל המהלכים שלו".
היית מאמין שתסקר משבר כלכלי כל כך משמעותי?
"למען האמת, לא. בתחילת המשבר במרץ 2020 גם ראשי בנק ישראל נורא פחדו שהאנשים יסתערו על המערכת הבנקאית וימשכו את הכספים. אי הוודאות הייתה כל כך גדולה והנגיד כינס את ראשי הבנקים ואמר להם בדיוק מה לעשות - למלא את הכספומטים, לא לזרוע פאניקה והכול בסדר. הבורסות צנחו בעשרות אחוזים בתחילת הנגיף ואחר כך תיקנו בצורה חדה. זה נותן לך לפעמים את הסטירה ששום דבר לא מובן מאליו. להגיד לך שכל ההחלטות היו נכונות? המענק לכל אזרח היה מיותר, אבל בלחץ עושים גם החלטות שגויות".
מיהו עני
יש עוני בישראל?
"לפי מדדים אובייקטיביים יש עוני, להגיד לך שיש פה אנשים רעבים או אנשים שישנים תחת כיפת השמיים? זה לא. אם זה יקרה תראה שכל המדינה תקום ותזדעק מה קרה. יש הרבה כלכלה שחורה שמסבירה את הפער בין המדדים".
איך אתה רואה את מה שמתרחש בעולם העיתונות?
"מה שאני רואה בעולם העיתונות זו תופעה מעניינת. העיתונות הכתובה משתפת פעולה עם האתרים שמכסים את הידיעות השוטפות ואילו בעיתונות הכתובה ממקדים לא רק את הידיעות אלא גם את פרשנויות העומק. הפרינט נעשה יותר מעמיק, העיתונות באינטרנט היא מהירה יותר ומסביב לשעון ואין כל כך זמן להעמיק בחומרים. אם אתה רוצה באמת לשמוע פרשנויות רציניות או לקרוא כותב מסוים שאתה מאד מעריך את הדעות שלו תלך לפרינט. אם אתה רוצה לדעת באמת מה קרה בביקור של בנט ברוסיה או מה הייתה החלטת הממשלה אתה קורא את זה באון ליין. אני רואה בידיעות אחרונות משהו מעניין, שאת עמודי הדעה הם מפרסמים בעמודים 2-3 עם כל הכותבים הבכירים. כי אני חושב שהבינו גם בידיעות וגם במעריב כבר מזמן שלזהות של הכותב ולתוכן שלו יש לפעמים משקל יותר חשוב מעצם הידיעה עצמה. אני לא חושב שפרינט יכול לעמוד בפני עצמו היום וגם לא און ליין בפני עצמו, הקומבינציה ביניהם נותנת 1+1 ששווה 3".
העיתונים ימשיכו להתקיים?
"כל עוד אנשים ימשיכו ללכת לשירותים, העיתונים ימשיכו להתקיים. אתה יכול לשאול את אותה השאלה על ספרים, וקריאה זה סוג של תרבות. אני לא חושב שעיתון או ספר יכול להעלם".