במשך כעשור מנהל אקט - איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, דיאלוג עם איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה במטרה לקצר את יום העבודה הנהוג בענף, זאת ללא הצלחה. אורך יום העבודה הוא נושא בוער בתעשייה הקולנוע העולמית - צלמות וצלמים, עוזרות ועוזרי במאי, מנהלי תסריט, מאפרות, מלבישות וכו'.
עובדי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה עובדים שעות מרובות ביום בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. יום עבודה שגרתי עומד על 13-14 שעות ביום ובמקרים רבים גם 16 שעות. שעות עבודה הקיצוניות, שפעם היו מתרחשות רק מדי פעם בפעם בשל אילוצים בלתי צפויים, בשנים האחרונות הפכו לשגרה מתוכננת על ידי ההפקות, במטרה לקצץ בתקציבים ככל האפשר. כך, למשל, אחת מחברות ההפקה הגדולות והפעילות בארץ תתחיל בסוף החודש לצלם הפקה כאשר מראש תוכננו לה כ-70 שעות חריגה מה שאומר ממוצע של 15 שעות ביום למשך חודש וחצי.
לאור החרפת הבעיה בשנים האחרונות כאמור עד לנקודת שבר, ולאור התנהלות המפיקים, פנה אקט בתחילת החודש לסגן שר הכלכלה יאיר גולן, ועדכן אותו במצב הקשה בתעשייה. גולן הפעיל מיידית את מינהל האכיפה בזרוע העבודה שתחת סמכותו. ואולם, גופי השידור טרם הגיעו להסכמים עם האיגוד ושגרת שעות העבודה המרובות נמשכה. מאחורי ההתחמקות, אומרים באקט, מציות לחוק עומדים כמובן הרווחים הזורמים לכיסיהם של המחזיקים בבעלות גופי השידור.
"העובדים אינם עוסקים בהצלת חיים"
לפני כשבועיים הוציא מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה בזרוע העבודה, מאיר דוד, מכתב התראה אל איגוד המפיקים, אל גופי השידור - רשת, קשת, הוט, יס ותאגיד השידור הציבורי (כאן), כמו גם לקרנות הקולנוע ולמשרד התרבות המתקצב סרטי קולנוע באמצעותן, והורה להן כי בכל ההפקות לא יועסק אף עובד באף תפקיד מעבר ל-12 שעות ביום עבודה, והזהיר כי תתבצע אכיפה בנושא. אקט עוד הודיע כי לא יהסס לעצור הפקות.
נזכיר שעל פי הדוחות הציבוריים שפורסמו (וחלקם כלל לא פורסמו בשנים האחרונות), חלק מגופי השידור באופן עקבי מחסירים עשרות מיליוני שקלים בשנה מחובתם המינימלית להשקעה בהפקות מקומיות. עם זאת, יצוין כי למרות זאת, חלק מגופי השידור עדיין הפסדיים.
גורמים באיגוד אומרים כי "העובדים אינם עוסקים בהצלת חיים או בבטחון המדינה ואין שום סיבה להעסיקם בשעות קיצוניות שכאלו. העסקת העובדים בשעות רבות כל-כך נובעת משיקולי חסכון ורווח כספיים גרידא של חברות ההפקה ושל גופי השידור".
מנכ"ל אקט, איתמר אביטן, אמר לוואלה! ברנז'ה כי: "הגיעו מים עד נפש. עובדי התעשייה מותשים ושחוקים. לא רואים בית, מתגרשים בהמוניהם, לא רואים את הילדים שלהם גדלים, פשוט אין להם חיים. העבודה בטלוויזיה ובקולנוע נשמעת נוצצת וזוהרת, אבל מאחורי הקלעים מדובר בתעשייה קשוחה ונצלנית של בעלי הון שדורסים את העובדים המוחלשים ועוד קוטפים על זה פרסים וכתבות מפרגנות בעיתונות. אין שום הצדקה לעבוד באותן שעות של עובדי יזע בסין, ולא ברור לנו למה למרות שלמפיקים יש אינטרס זהה לגמרי לזה של העובדים - הם בוחרים לצאת נגד העובדים בבריונות ולרמוס את הזכויות שלהם".