למה הופר האמברגו של גוגל ומה אפשר ללמוד מזה על המדיניות של ענקית הטכנולוגיה

עיקרן תחילה - החל מהבוקר פועל בישראל שירות גוגל-פיי, הארנק האלקטרוני של ענקית הטכנולוגיה. התאריך המדויק היה ידוע לכל כבר מזה כמה שבועות, אבל גוגל ונציגיה בישראל סירבו לאשר זאת. מעטה החשאיות שאפף סוד כה גלוי היה מוזר מלכתחילה (במיוחד לאור העובדה שהמתחרה, אפל-פיי פועלת בישראל מאז חודש מאי 2021), אבל ניחא - זכותם.

אתמול (שני) בשעות אחר הצהרים שיגרה גוגל הודעה רשמית למערכות החדשות, אבל עם אמברגו - עד לשעה שמונה בבוקר. למי שלא אמון על מושגים בתחום התקשורת: "אמברגו" הוא למעשה הסכם בלתי כתוב שבמסגרתו מקבל העיתונאי את מלוא החומר מראש, בתמורה להסכמתו לעכב את הפרסום עד למועד הנקוב על ידי מעביר המידע. ישנה ביקורת לא מועטה על השימוש של יחצנים בכלי זה, אך אין עוררין על העובדה שעבור מערכות תקשורת מדובר בהליך יום יומי, הסכם ג'נטלמני שמקל את העבודה על כולם.

מתי מופר אמברגו? כאשר הידיעה מתפרסמת במקום אחר. זה בדיוק מה שקרה לכתבי הטכנולוגיה ועורכי החדשות אמש: הידיעות הרשמיות (הבלתי מאושרות רשמית, כאמור - כבר פורסמו מזמן, כך שלא היה מדובר בסוד) היו מוכנות בכל מערכות החדשות, מתוזמנות לשמונה בבוקר, אבל אז, מעט לפני 20:00 בערב, דיווח כתב ערוץ 12 ב"תוכנית חיסכון", על כניסת אמצעי התשלום החדש לשוק, כשהוא נסמך על כל הפרטים שהופיעו בידיעה שהפיצה גוגל תחת אמברגו.

מכאן יש שני תסריטים אפשריים:

הראשון - מישהו בערוץ 12 החליט להפר את האמברגו במשהו כמו 12 שעות בכדי להקדים את כל מתחריו (מחדשות 12 נמסר בתגובה כי: "הטענה חסרת בסיס. לאחר שנודע לכתב 'תוכנית חיסכון', איתמר מינמר, ממקורותיו בחברות האשראי והבנקים כי מחר יושק השירות הוא פנה ליחצ גוגל או אז נזכרה אשת היחצ לעדכן כי יש הודעה לעיתונות תחת אמברגו. ברור שהודעה מסוג זה לא תעצור פרסום לגיטימי של עיתונאי").

השני - מישהו בגוגל הסכים - ולו בקריצה - לפרסום החומר טרם המועד הנקוב באמברגו, מתוך ידיעה כי יזכה לסיקור נאה במהדורת החדשות הנצפית ביותר.

אזהרת מסע: עד כאן עסקנו בעובדות, מכאן מדובר בספקולציה של הכותב.

נתחיל ונאמר שכל מעטה החשאיות-לכאורה הזה היה מעט מיותר. אמנם ה-7 בדצמבר צרוב בתודעה האמריקנית לדיראון עולם בזכות מתקפת הפתע של היפנים על פרל הארבור, אבל קברניטי גוגל אינם הגנרלים של צבא יפן, להיפך - הם אמורים להיות הראשונים להבין את מה שהבינו אפילו ארגוני ביון חשאיים: אין עוד טעם בהסתרת מידע, אלא רק בניסיון להטות את הפרסום לטובתך.

עכשיו - ואחרי שהזהרנו שמדובר בספקולציה, נבחר בתסריט השני: הפרסום המוקדם היה בידיעת בכיר בגוגל ובאישורו. למה? מפני שאף כתב טכנולוגיה לא היה מעז להפר אמברגו של מקור כה חשוב, אלמלא הייתה ביניהם הסכמה - ולו בקריצה. סביר מאוד להניח שגורם בחדשות 12 הפנה את תשומת ליבם של אנשי גוגל לעובדה שעוד 12 שעות של אמברגו כמוהן כ-24 שעות עבורו (שהרי המהדורה המרכזית הבאה תתרחש רק למחרת בערב) והבטיח לא רק ידיעה מפרגנת במהדורה המרכזית, אלא גם סיקור מתגלגל לאורך מהדורות החדשות של היום שלמחרת. זו הבטחה שבתוכה מגולם גם איום סמוי: אם לא תאפשרו את הפרסום המוקדם, קיים חשש שנתעלם מהידיעה.

ועכשיו, אחרי שגרסנו שהייתה הבנה בין ערוץ 12 לגוגל לגבי הפרסום המוקדם, אפשר לשאול מי הרוויח מהפרסום, וכאן התשובה מחזירה אותנו למתקפה היפנית שאירעה בדיוק היום לפני 80 שנה: לטווח הקצר, גוגל הרוויחה.

היא גם זכתה בידיעה מפרגנת במהדורת החדשות, שלמרות הירידה החדה באחוזי הצפייה בה, היא עדיין הנצפית ביותר בישראל. אלא שקצת כמו אותם יפנים, מדובר בניצחון לטווח קצר, שכן אין איש חדשות שעוסק בתחום ולא מסתובב היום עם בטן מלאה על ענקית הטכנולוגיה, שמצידה יכולה רק לקוות שלא תתפרץ כשיידונו נושאים חשובים בהרבה מגוגל-פיי, כמו למשל רגולציה, מיסוי ועוד דברים שמעסיקים את גוגל לטווח הארוך. במילים אחרות: בכירי גוגל בישראל צריכים להתפלל שהעיתונאים שמסקרים את התחום הם קצת יותר הגונים (לכאורה כמובן) מכפי שהם עצמם היו אמש.

למה חברה כה גדולה פועלת נגד האינטרס ארוך הטווח שלה - ושוב נדגיש כי מדובר בספקולציה של הכותב? ובכן, מניסיון של שנים רבות זה קורה כאשר מישהו מהבכירים בקרבה חושב יותר על התפקיד הבא שלו - ופחות על טובת הארגון שהוא נמנה על בכיריו.