רבות דובר בחודשים האחרונים על הדעיכה המתמדת בהיקף הצפייה בטלוויזיה המסחרית בישראל - בדגש על מהדורות החדשות בערוצים 12 ו-13. סיכום נתוני הצפייה השנתיים של וואלה! ברנז'ה מעיד, כצפוי, כי התופעה רחבה בהרבה וחורגת מהצפייה רק במהדורות. לפי הנתונים, קשת 12, הערוץ החזק בישראל, מסיים את 2021 עם ממוצע צפייה של 15.9% בפריים טיים (20:00-23:00) זאת אל מול 9.4% לרצועה המקבילה ברשת 13. מדובר בפער שנשמר כמעט בעקביות עוד מאז ימי ערוץ 2, המשקף נתח מסחרי של 40-60 בקרב המתחרים הוותיקים.
כך או כך, מדובר בירידה אל מול 2020 אז זכתה קשת לממוצע של 17.1% ורשת ל-10.6%. מדובר בירידה זהה מבחינת נקודות רייטינג, אך בשל העובדה שרשת מחזיקה בנתח קטן משמעותית, עבורה מדובר בירידה שנתית חדה יותר. בשנת 2019 - עמדה קשת על נתון דומה ל-2021 של 15.9% ואילו רשת על 9.1%.
ומה באשר לחלוקת התוכן והסיגמנטים? לפי ועדת המדרוג - 19 מתוך 20 התוכניות הנצפות בשנה החולפת היו של קשת. מדובר בהישג משמעותי ביותר המעיד על הובלה ברורה של הנהלת הערוץ על פני המתחרים. התוכנית הנצפית ביותר השנה הייתה "ארץ נהדרת", ואחריה "נינג'ה ישראל" ו"זמר במסיכה". גם בגזרת סדרות המקור קשת מובילה עם 9 מתוך 10 הנצפות ביותר. הנצפית ביותר השנה הייתה "השוטרים", ואחריה "להיות איתה" (ראו טבלאות).
בחדשות: השנה החלשה של 12
בגזרת החדשות המצב כאמור משתקף בהתאמה לפריים טיים: את 2021 מסיימת חדשות 12 עם ממוצע של 16.9% אל מול נתון של כמחצית בלבד - 8.3% לחדשות 13. במילים אחרות: באופן יחסי לפריים טיים - מצבה של חדשות 13בעייתי משמעותית מזה של חדשות 12, שכן נתוניה נמוכים יחסית לנתוני התוכניות בפריים טיים מדי ערב.
כפי שדווח בחודשים האחרונים בוואלה! ברנז'ה: לאט ובזהירות, כבר תקופה שחברות החדשות של קשת ורשת צוללות בנתוני הצפייה. למעשה, אוקטובר היה החודש החלש של חדשות 12 מזה שנתיים, ואת 2021 היא מסכמת עם הנתון הנמוך מזה 3 שנים. כך גם חדשות 13.
רבים לא זוכרים, אבל ב-2013 לדוגמה, חדשות 2 (כיום 12) סגרה את השנה עם ממוצע צפייה של 24% למהדורה המרכזית (עם יחס דומה לזה שיש היום מחדשות 13 - פי 2.5 מערוץ 10). תכנית הדגל של החברה "אולפן שישי" עם קושמרו רשמה אז בפברואר בימים שאחרי הבחירות, נתון של 22.1%. כיום, חצי מזה נתפס כהישג סביר. במקרה של המתחרה חדשות 13, למרות התייצבות בשבועות האחרונים, המצב כיום כ"כ גרוע שכבר לא ברור שיש עוד לאן לרדת.
2019 - שנת המפנה
הסיבות לכך, כפי שכבר נכתב ופורשן בהרחבה, רבות. קשה לשים את האצבע על סיבה אחת לירידה בהיקפי הצפייה אבל קל לקבוע כי היא מאפיינת את החולשה ההולכת וגוברת של הטלוויזיה המסחרית הליניארית (הברודקאסט) מול פלטפורמות הסטרימינג וה-VOD. מגמת ההיחלשות של הערוצים המסחריים בישראל אינה חדשה, אם כי היא מתרחשת בפיגור יחסי לזו שבעולם המערבי. למעשה, שנת 2019 הייתה שנת מפנה בה למעלה מ-50% מהצופים לא צפו בשעות הפריים טיים בערוצים המסחריים, אלא צרכו את התוכן שלהם באפיקים אחרים.
ניתן להעריך בזהירות שאלמלא הקורונה, שהפכה את החדשות לצורך בסיסי באופן הפרקטי ביותר, ייתכן שהמצב של חברות החדשות כיום היה חמור בהרבה.
יש מי שקושר את הירידה גם לחוסר ב"ריגושים" פוליטיים כדוגמת אלו שסיפקו נתניהו וטראמפ, בכהונתם, זאת אל מול ה"יובש" בפרובוקציות בממשלים החדשים. בתקופת טראמפ רשתות השידור האמריקאיות הגדולות רשמו שיאי צפייה. זה טוב אולי למדינה, לרייטינג קצת פחות.
בנוסף, בישראל התפתחה אנומליה של התארכות רצועות האקטואליה, בראשן התארכות מהדורת החדשות לשעה וחצי - השאלה כעת היא מה תהיה תרומתו של קיצור המהדורה שכפתה הרשות השנייה על חברות החדשות. בשורת הרווח, היא בוודאי תפגע - אך לא מן הנמנע שאת הרייטינג היא דווקא תעלה.