ראובן אדלר היה מעשנת כבדה, בעולם שהפך למיקרוגל

הוא היה שריד לתקופה שבה היה אפשר להעביר מסר במילה אחת, בשנייה אחת ובנקודה אדומה אחת, שהיו מתלבטים עליה חודשים. היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט סופד לראובן אדלר, וגם לדור של פרסומאים שהיה ולא ישוב עוד

משה קלוגהפט, טור אורח
26/01/2022

"היום אתה לא יכול לספר סיפור על פלקט, אף אחד לא יעצור ויקרא את זה. אפילו מודעות אבל אין לאנשים זמן לקרוא. אנשים מסתכלים מי מת, מתי קוברים אותו, איפה השבעה. מקסימום מוסיפים למטה 'סובארו יד שניה למכירה'" (ראובן אדלר, 2014)

ראובן אדלר היה מעשנת כבדה, בעולם שהפך למיקרוגל.

הוא היה שריד לתקופה שבה היה אפשר להעביר מסר במילה אחת, בשנייה אחת ובנקודה אדומה אחת, שהיו מתלבטים עליה חודשים. ימים שבהם אם אתה מאריך את האות ל' בלוגו המפלגה, היא הופכת להיות יותר מזוהה מהשם שלה.

הוא העיד על עצמו שהיה איש של אינסטינקטים ותחושת בטן, בעולם שבו השתלטו מחקרי עומק שעוברים ניתוחי SPSS על קבלת ההחלטות. הוא היה איש של קבוצות מיקוד, בהם אנשים יושבים ומדברים ברגש, יותר מאשר סקרים יומיים שבהם המספרים מדברים ביובש. כיליד לניצולי שואה, הוא סיפר כי ירש את האינסטינקטים שלו מההורים שלו "שהיו צריכים לדעת לזהות אנטישמים". במילים אחרות: התעמולה כמשאב הישרדותי, לא בידורי.

עוד בוואלה!

הפרסומאי הוותיק ראובן אדלר הלך לעולמו

לכתבה המלאה
עדות מקומית – ראובן אדלר בעובדה. צילום: דניאל בר און ובן שני, צילום מסך
אדלר תו"כ קמפיין, מתוך "עובדה"(צילום: צילום מסך, צילום: דניאל בר און ובן שני)

השואו הגדול הלך, וזה נהיה קטן עליו

הוא היה כותב בדף וטוש את המחשבות שלו על הקמפיין. כותבים ביד, כי פרסום זה מקצוע אדמה, לא על ענן

מחקרים מראים כי הזיכרון שלנו ממודעה הולך ומצטמצם ככל שהשלט שאנחנו רואים יותר קטן. אדלר היה האיש של הבילבורדס, בעולם שמצטמק ל-6.5 אינץ'. הוא היה שריד לימים שבהם היה אפשר לחשוב על כל הברה, כי היתה הקשבה. לחשוב על כל גוון של צבע, כי הסתכלנו. הוא היה איש פרסום של מסך אחד, בעולם שעבר לפיצול מסכים.

הוא ייעץ לבכירי המדינה בימים לפני שלכל פוליטיקאי היה טוויטר וטלגרם ופייס וספייס, והוא אפילו היה יכול לחשוב לפני שהוא מדבר או מצייץ. כמה זמן נחסך, כמה פדיחות לא קרו, ולא ידענו אפילו. כמו נתניהו, שריד אחר לדור הנפילים של הקמפיינים, הוא היה כותב בדף וטוש את המחשבות שלו על הקמפיין. כותבים ביד, כי פרסום זה מקצוע אדמה, לא על ענן.

בעולם שבו יש טיקטוק ואינסטגרם לכל פוליטיקאי, ההדר הולך ונעלם, והמנהיגים הגדולים מהחיים נהיים בגודל טבעי, אם לא פחות מזה. השואו הגדול הלך, וזה נהיה קטן עליו.

ראה בחלוקת קרדיט כוח. בהרצאה של אדלר(צילום: צילום מסך, צילום מסך יוטיוב)

מכל מלמדי השכלתי

מעבר להיותו מקצוען, ראובן ידע לפרגן, וראה בחלוקת קרדיט כוח ולא חולשה, כי זאת עוצמתם של הגדולים באמת

מעבר להיותו מקצוען, ראובן ידע לפרגן, וראה בחלוקת קרדיט כוח ולא חולשה, כי זאת עוצמתם של הגדולים באמת.

על דור ה-Y, הדור שלוקח לאט לאט את מפתחות הניהול של המדינה שלנו, שר מוקי "אני לא רוצה לקבל החלטות / לקחת אחריות להתחשב בנסיבות / לדעת מה אמרו אתמול בחדשות / אנשים קטנים עם בעיות גדולות .. אני לא רוצה להתבגר." אדלר היה שייך לדור שהיה חייב להתבגר, לקבל החלטות בשיקול דעת, ולא בקצב ציוצים.

אם נחפש צוואה מקצועית, מעולם הביטוי "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים" לא היה מתאים יותר, למי שלימד לחשוב קודם כל מהנשמה.

הוא הותיר חותם, וחתימה, בכתב יד ולא בווטסאפ,
יהי זכרו ברוך. מכל מלמדי השכלתי.

משה קלוגהפט הוא יועץ אסטרטגי למנהיגים בעולם, עבד בישראל עם ראשי הממשלה בנט ונתניהו.

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully