סקר לא מייצג ולא מהימן שפורסם לאחרונה על ידי וואלה! ברנז'ה בטוויטר כמעין בלון ניסוי לטור הזה, ניסה להתחקות אחר הסיבות להצלחה הבלתי צפויה של התוכנית "רוקדים עם כוכבים". לא מדובר רק בנתוני הצפייה הגבוהים לה זוכה הפורמט עם ממוצע רייטינג של 22.4% - פורמט שלפני עשור נקבר בישראל בעודו בחיים. מדובר גם בקונצנזוס די נדיר מצד מבקרי הטלוויזיה כי מדובר לכל הפחות בבידור טוב. לא דבר טריוויאלי, אגב. לא הקונצנזוס ולא הבידור הטוב.
חזרה לתוצאות הסקר. מתברר כי מתוך קרוב ל-700 בעלי הדעה (והבוטים), למעלה ממחצית מהמצביעים חושבים שהפופולריות המחודשת בגרסה הנוכחית של הפורמט לא נובעת רק מ"שיקולי עריכה" (ליהוק ואריזה חדשה), פרוגרמינג (שיבוץ) ועיתוי. ההצלחה, כך נראה, מתפרשת - בצדק - כתמצית ההבדל בין המוצר שמציעה רשת לזה של קשת. אם לוקחים לצורך ההשוואה את "המסעדה הבאה", הפורמט המקורי שהשיקה רשת לאחרונה ומדשדש בנתונים, מקבלים שוב את אותו הבדל חמקמק בין הימור עיוור לניחוש מושכל. בין בוחן מציאות ליומרה.
קל לפטור את ההצלחה הנוכחית של המותג במסך קשת האינטנסיבי והאגרסיבי ובמוטת היח"צ של הערוץ. אבל הכישלון המהדהד של הריאליטי המקורי של קשת 2025 לפני מספר שנים, הוכיח שוב שמסך דומיננטי ואייטמים קידומיים לאורך כל שעות היום יכולים אמנם לסייע ארטילרית ולייצר פקטור של 5-6% חשובים, אבל לא הם אלו שמביאים את הבייס - המסה הגדולה של הצופים. אז מה בכל זאת כן?
בקשת קראו את המפה
להצלחה הנוכחית של "רוקדים עם כוכבים" יש הורים רבים. הפורמט הבריטי שגדל בחממת ה-BBC כבר שודר בישראל, היה בשלבי גסיסה, ועשה קאמבק. כך לדוגמה, את העונה החמישית, אז בימי ערוץ 2 החזק, סיימה רשת עם ממוצע צפייה של 21%. העונה השביעית כבר ירדה ל-.18.9% - נתון נמוך ביותר במושגי ערוץ 2 החזק שנשק לממוצע של 30% בפריים. המסמר האחרון שננעץ בארון הקבורה של המותג אז היה השיבוץ של ערוץ עשר את העונה הראשונה של "הישרדות", המסמר הפך את עונתו העשירית של המותג גם לאחרונה.
את ההחלטה להשיבו לחיים, קיבלו בקשת ובטדי הפקות כהימור שניתן לכנותו מושכל. מנהלת התוכניות של קשת, אילנית סימן טוב זיהתה שני פקטורים, שתרגמו את ההימור להחלטה: הראשון, העובדה שכמעט בכל המדינות בעלות דפוסי צפייה הדומים לאלו בישראל, המותג שרד יותר מאשר בישראל. כך לדוגמה, בארה"ב שודרו כבר 30 עונות, באנגליה 19 עונות ובצרפת 11 עונות.
נתון נוסף שעמד לנגד עיניה של סימן טוב טמון בתוחלת החיים של המותג. 61 טריטוריות שידרו בעבר, משדרות או ישדרו את "רוקדים עם כוכבים", אך בניגוד למותגים שעבר זמנם, כאן שומר המותג על אפיל מסוים גם כיום, במיוחד במיינסטרים שמרני וגילאים בוגרים יחסית. בנוסף, בדומה לישראל, יש לא מעט מדינות בהן הפורמט עלה מחדש לאחר פגרה של מספר שנים, ביניהן בלגיה - שם החליף המותג ערוץ משדר לאחר הפסקה של שש שנים והונגריה בה חל תהליך דומה. מדינות נוספות בהן הוחלף הגוף המשדר ושהובילו להחייאת המותג מחדש היו: הודו, יוון, קרואטיה, בולגריה, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה, ספרד ואוקראינה. ברוב המדינות שבחרו להחזיר את הפורמט הוא חודש ליותר מעונה אחת. בקשת קראו את המפה.
השלב השני, בניסיונות למקסם את סיכויי ההצלחה בהימור, היה הביצוע - שהפעם הוטל על במאי הבית של קשת וטדי הפקות, יואב צפיר - שאחראי גם על ההצלחה של "הכוכב הבא לאירוויזיון". משם, הליהוק, האריזה החדשה וחשוב מכל - תזמון השידור, בימי פוסט קורונה, כשבאוויר תחושה של מיצוי ז'אנר תוכניות הבישול, היו כבר התוצר ההפקתי.
אלמנט נוסף שמעניין לראות הוא שבניגוד לעוגן הקנוי השני שלה - "נינג'ה ישראל" - שפונה בעיקר לצעירים ובני נוער בדגש על גברים, כאן ביצעה קשת מהלך משלים עם פורמט שפונה בעיקר לגילאים מבוגרים יותר, ומכוון דווקא למין הנשי, כשהליהוק ההטרוגני והשמרני משלים את התפאורה. אגב, באותה טקטיקה משלימה השתמשה קשת כאשר שיבצה את הפורמט המקורי דל התקציב שלה "הקינוח המושלם", כשהציבה אותו מול שידורי המונדיאל.
פורמט מקורי, משתלם?
כאן מעניין לבחון את ההחלטה של המתחרה רשת, שבחרה להמר דווקא על פורמט מקורי - "המסעדה הבאה". ההשוואה, כדרכן של השוואות מעין אלו, לא תמיד הוגנת. מדובר בז'אנר שונה, וגם להחלטה עצמה להפיק פורמט מקורי יש ערך. בנוסף, גם כשאתה לא משלם זכויות בינ"ל על פורמט, אתה מהמר לא פחות. בדרך לשורת הרווח, נראה כי לרשת היו (שוב) כמה בליינד ספוטים שהכריעו את הכף.
ראשית לתנאי הזינוק: הערכות בענף הן כי עלות פרק של "רוקדים עם כוכבים" עומדת על כ-800 אלף שקל. חלקם אגב, מוקלטים וחלקם יהיו בלייב. בחלק המוקלט מצלמים שתי תוכניות ביום צילום, מה שחוסך עשרות אלפי שקלים מצד ההפקה. ממול, "המסעדה הבאה", הגיעה עם תנאי סף אשר מגולמים באילוצי הפורמט ומחייבים שידור חי כחלק מה"איוונט". מלבד האודישנים, לאורך כל העונה משלבים ברשת 13 כל שבוע לייב ועריכות מהמסעדות - דבר שמייקר משמעותית את הוצאות ההפקה.
לפי גורם בענף, עלות פרק של "המסעדה הבאה" נע בין 1-1.5 מיליון שקל. מדובר בתוכנית יקרה מאד. בתוך העלות מגולמים, בין היתר, הסטים הרבים שמופיעים בתוכנית. לפי הגורם, "בהשוואה לפורמט מקורי אחר של רשת שדווקא זכה להצלחה יחסית - 'משחקי השף" - שם יש סט אחד בדמות אולפן עם "דרסינג" (תפאורה) זהה לאורך כל העונה, ב'מסעדה הבאה' יש בכל פרק 4 סטים שונים של אולפן (לארבעה עיצובי מסעדות שונות), ובנוסף לוקיישן חמישי שהוא המסעדה האמיתית שמצטלמת לאורך השבוע ומתחלפת משבוע לשבוע
הפורמט סובל עד כה מנתוני צפייה נמוכים עם ממוצע של 11.8% (פרק 1- 15.9%, פרק 2- 12.2% פרק 3- 12.9%, פרק 4- 8.5%, פרק 5- 10.6%, פרק 6- 10.4%, פרק 7- 13.2%). כזכור, בתחילת העונה ברשת ניסו להנמיך ציפיות ואמרו שיסתפקו גם ב-15% צפייה.
לפי הערכות בענף הפרסום, ההכנסות של רשת מפרסום לערב שידור ממוצע של הפורמט עומדות על כחצי מיליון שקל ולא מתקרבות לכיסוי העלויות, כלומר הפסדים של מאות אלפי שקלים לפרק. כדי להיות רווחיים, אומרים בענף, הם צריכים רייטינג שנושק לאזור ה-18-20%.
עם זאת, לרשת יש עדיין פתחי מילוט: העונה לא הסתיימה ועם קצת מזל היא תוכל לנצל את היתרון היחסי של פיתוח הפורמט ולכסות את ההשקעה באמצעות מכירה משמעותית בחו"ל. זה כמובן לא כל כך פשוט; בתעשיית הפורמטים העולמית יש היצע רחב מאד של פורמטים חדשים בתחום ריאליטי האוכל, שעלות ההפקה שלהן זולה משמעותית מעלותה של "המסעדה הבאה", ושמגיעים עם קבלות רייטינג גבוהות יותר. ועדיין, המאמץ עשוי להשתלם.