הלך לעולמו זוכה פרס סוקולוב למפעל חיים העיתונאי והפובליציסט יואל מרקוס. מרקוס נחשב במשך שנים ארוכות לאחד הפובליציסטים הבכירים ב"הארץ", עד פרישתו בגיל 85.
מרקוס נולד ב-1932 באיסטנבול שבטורקיה ועלה לארץ בגפו במסגרת עליית הנוער כשהוא בן 11. למד בכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים ולחם במלחמת העצמאות.
ב-1950 זכה בתחרות כתיבה שערך השבועון "העולם הזה", ובעקבות היכרות עם עורך "העולם הזה", אורי קיסרי, החל לכתוב ב"חרות", ביטאון תנועת החרות. בשנת 1953 עבר לכתוב בעיתון "הדור" של מפא"י.
ב-1955 עבר לעיתון "דבר" ושימש בו כתב צבאי ופוליטי. הוא פרסם בעיתון טור בשם "בערבון מוגבל", ובו מקבץ של ידיעות קצרות, שלדבריו, הקורא היה צריך לקבלן "בערבון מוגבל". ב-1964 נשלח מטעם העיתון לצרפת וב-1965 עבר לעיתון "הארץ" ועד 1968 שימש שליח "הארץ" במערב אירופה. הוא שב לישראל, ובשנים 1977-1980 היה שליח העיתון לארצות הברית. המשיך לכתוב חדשות ופובליציסטיקה בעיתון "הארץ", ונמנה עם חברי הנהלת המערכת.
שלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה פרסם מאמר בשם "פוקר הדמים", שבו הזהיר מפני המלחמה העומדת לפרוץ. סקופ נוסף של מרקוס היה ב-1983 כשפרסם על הסתגרותו של מנחם בגין בביתו ופרישתו מהחיים הציבוריים. מרקוס חשף גם ב-2004 את כוונתו של רה"מ אז אריאל שרון לפנות התנחלויות מרצועת עזה ומהשומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות.
ב-2016 פרש מרקוס מכתיבת מאמרי דעה ב"הארץ", בהיותו בגיל 85, ובשנת 2017 זכה בפרס סוקולוב למפעל חיים. בנימוקי הפרס נכתב כי מרקוס הוא "מגדולי הפובליציסטים בעיתונות העברית לדורותיה, שהצליח במהלך עשרות שנות עבודה, בעיקר בעיתון הארץ, לבסס רקורד של כתיבה דעתנית, משפיעה, עצמאית ואמיצה, תוך שהוא כובש לעצמו גישה חסרת תקדים למקבלי ההחלטות, אבל מצליח בו בזמן לשמור על מרחק עיתונאי ראוי".