כתב ומגיש חדשות 12 אורי איזק שנמלט מההפגזות באוקראינה לא ממש התחבר לביקורת הטלוויזיה שנכתבה הבוקר בעיתון "הארץ" על ידי שני ליטמן על הסיקור הטלוויזיוני של המלחמה. אז הוא כתב לה תגובה. וכך הוא כתב:
"הבוקר התפרסמה ביקורת טלויזיה עניינית ביותר של שני ליטמן בהארץ, שעסקה בסיקור הטלויזיוני של המלחמה באוקראינה אמש, בערוצים 12 ו-11. ליטמן כתבה בציניות ממקום מושבה בארץ על כך שזוועות המלחמה באוקראינה כבר לא פותחות מהדורות "בטענה שזה כבר לא מעניין את הציבור, או שזה יורד מסדר היום, או תירוץ אחר שמסמן את העובדה שאנחנו לא באמת מסקרים את מה שחשוב וצריך אלא נגררים אחרי החשק של ההמון. כאילו הכל הוא תכנית ריאליטי אחת גדולה וכולם מצביעים באסמסים.
"עשן סמיך של ג'וינט וודאי היתמר מעל אצבעותיה העדינות המקלידות בשעת לילה בחצר ביתה בתל אביב או ביפו, שעה שכתבה שהסיבה שכאן 11 פתחו עם תיעוד הזוועות בבוצ'ה היא ההישג העיתונאי של גרינברג, העיתונאית הישראלית היחידה שהגיעה ותיעדה את קברי האחים ואת גופות האזרחים, ולא העובדה שמדובר באירוע שצריך להטריד את כל אזרחי העולם ולגמד כל אירוע חדשותי אחר.
"ליטמן היא כנראה אזרחית העולם, ולכן היא משתמשת בטרמינולוגיה אווילית שכזאת. אני לא מכיר את ליטמן, אבל למי שבויקיפידה טוענים שהיא בוגרת תלמה ילין, שלמדה פילוסופיה והיסטוריה בתל אביב, שקפצה לתקופת לימודים בפריז ושעשתה שירות משמעותי במחלקת החדשות של גלי צה"ל, קשה להבין שלאזרחי ישראל, שהם קודם כל אזרחי ישראל ורק לאחר מכן אזרחי העולם, יש בשבוע וחצי האחרונים צרות משלהם.
"בבית הקפה הקבוע שלה (הפוך על שקדים), כמו גם בעיתון שבו היא כותבת, ודאי התמרמרו על סגירת צירים בהלוייתו של הרב קניבסקי ז"ל, שהוא וחסידיו לא עלו עדין למדרגת אזרחי העולם. הם בוודאי שמעו משהו על כמה אירועים שוליים שהתרחשו מעבר להרי החושך, במקומות שכוחי אל כמו באר שבע (יש עיר כזאת?), חדרה (זה צפון או דרום?) ובני ברק (מגיע להם כי הם חסמו לנו את המדינה).
"ליטמן הרי רגילה לפריז, שם בילתה תקופה באוניברסיטה יוקרתית, התבשמה מקריאת טקסטים של דרידה ופוקו (בשפת המקור כמובן) וכמובן שגם הביעה מורת רוח משלטון הטרור של רובספייר (אחחח, רק להגיד את השם הזה נכון וכבר אפשר להרגיש משכיל ונאור). באר שבע, חדרה ובני ברק קטן עליה, היא אזרחית העולם.
"הלאה בביקורת העניינית: "בחדשות 12 הוזכרו הגילויים המחרידים בבוצ'ה רק אחרי הרבה עניינים אחרים, כי להם לא היה כתב ישראלי יחיד בשטח, וטבח שמצלמים אחרים הוא פחות מעניין מטבח בלעדי". מיד אחרי הפרובוקציה הזולה הזאת גם ממני לא נמנעו חיצי הביקורת: "הכתב אורי איזק הצליח להתקדם עם שיירה כלשהי לנקודה כלשהי וממש הסתכן".
"לשיירה אכן אין שם, אבל לנקודה יש. אסייע קצת לליטמן, שמרוב השכלתה כנראה שכחה קצת את הגיאוגרפיה של אוקראינה ואילו ערים מופגזות ומטווחות באופן עקבי וקשה כבר שבועות. קוראים לעיר צ'רניהיב, היא נמצאת כ-150 ק"מ צפונה מקייב, ותמונות זוועה יוצאות משם בכל יום בשבוע האחרון.
"סליחה שני, ממש סליחה שלא הגענו לשם. סליחה ששני קילומטר מהעיר התחילה ארטילריה רוסית ממש עלינו, הפגזה שבה גם נהרגו ילד ומבוגר ונפצעו עוד ארבעה. ליטמן הרי אמורה להיות אלופת העולם בגילויי חמלה כלפי קרבנות, אלא שהחמלה כנראה נעלמת ברגע שאפשר לעשות פרובוקציה מתל אביב על חשבון מי שנמצא בשטח ולכל הפחות מנסה להביא לישראלים את התמונות.
"אגב, לעיתון הארץ אין כרגע עיתונאי באוקראינה, וכרגע האייטם הראשון באתר של העיתון של אזרחי העולם של ליטמן שעוסק במלחמה הוא בכלל עם קרדיט של רויטרס. שאפו על עבודה עיתונאית מרשימה ועל דיווחים רציניים של כתבינו מהשטח.
"אסכם בדברים המדויקים של ליטמן: "אנחנו לא באמת מסקרים את מה שחשוב". לא צריך יותר מחלקיק הציטוט הזה. בעיתון שלה לא מסקרים את מה שחשוב, בתל אביב הרבה יותר בטוח.