שופט בית משפט השלום בבת ים רונן אילן, חייב את נחמה דראב ברקוביץ' לשלם 40 אלף שקלים - 25 אלף שקלים פיצוי ו-15 אלף שקלים שכר טרחה, לבני הזוג אורלי וילנאי וגיא מרוז, לאחר שהנתבעת פרסמה ביקורת וביטויי גנאי בקשר עם התנהלות התובעים כמשפחת אומנה לפעוט.
התובעים שיתפו את הציבור בפרטים על הליכי קבלתם להיות משפחת אומנה. בפרסום הראשון כתבה הנתבעת: "גיוש ואורלי מאד רצו ילד. על ילדיהם ויתרו והשאירו אצל בני הזוג הקודמים. אז הרווחה נתנה להם ילד שחור. גיוש ואורלי הכריזו שילחמו בהורים אם צריך על מנת שהילד יישאר ברשותם. ואז קם התותח יוסי נקר ומצא את האם. 'הילד שלנו' חזר למקומו הטבעי. לאימו הורתו. גיוש ואורלי 'הפסידו' את 'הילד שלנו' עכשיו הם מנסים להאשים את יוסי נקר בהוצאת דיבה על כך שפרסם את מה שהם בעצמם סיפרו לכל עם ישראל.
בעקבות הפרסום פנו התובעים לנתבעת במכתב התראה, טענו כי הפרסום הראשון מהווה הוצאת לשון הרע כלפיהם, ודרשו להסיר את הפרסום, להתנצל ולשלם להם פיצויים. הנתבעת לא השיבה למכתב התובעים, לא הסירה את הפרסום הראשון ופרסמה רשומה נוספת בזו הלשון: ""זוג הסלב יתייצב בבית המשפט? ממתי הורי אומנה הם צד בהליך משפטי??? כפי שציין Joseph Zernik הם משתינים בקשת על החוק".
לטענת התובעים, אותם פרסומים שביצעה הנתבעת מהווים הוצאת לשון הרע כלפיהם, וכזו שנעשתה בזדון ומצדיקה חיוב בפיצויים. מנגד, לטענת הנתבעת, אין בפרסומים שבצעה כלל הוצאת לשון הרע, וככל שיש כזאת הרי שעומדות לה ההגנות הקבועות בחוק - ההגנה על פרסומים שיש בהם אמת והגנת תום הלב. עוד לטענת הנתבעת, תביעה זו הינה "תביעת השתקה". כזו שהוגשה נגדה כדי להרתיע אותה, ואחרים, ממתיחת ביקורת על התנהלות התובעים.
"השתלחות חסרת רסן פסולה נגד כל אדם"
השופט רונן אילן מבית משפט השלום בתל אביב דחה את הטענה כי מדובר בתביעת השתקה לאחר בחינת טענות הנתבעת מלמדת על היעדר כל ראיה, אפילו לכאורה, לתמיכה בטענה זו של "תביעת השתקה". הוא ציין כי הציטוט בפרסום הראשון שלפיו מאשימה הנתבעת את התובעים כי "על ילדיהם ויתרו והשאירו אצל בני הזוג הקודמים", חלק זה של הפרסום כולו לעג וביזוי וניסיון להציג את התובעים כחסרי מוסר, כמי שוויתרו על ילדיהם שלהם.
ביחס לחלק זה של הפרסום, הוא קיבל את טענת התובעים וקובע שיש בו משום הוצאת לשון הרע. וגם הציטוט בפרסום השני: "משתינים בקשת על החוק", יש בו משום הוצאת לשון הרע. "הנתבעת לא הצביעה ולו על בדיקה ראשונית, אפילו שטחית, שעשתה טרם הטיחה בתובעים כאלו האשמות. בטרם הציגה אותם קבל עם ככאלו שויתרו על ילדיהם. הצגתו של אדם, הורה, כמי שמוותר על ילדיו מציגה אותו כאדם חסר מוסר. ככזה אשר פועל בניגוד לערכי אנושיות בסיסיים - חובת הורה לילדיו. טרם כזו האשמה, טרם כזו הדבקת דופי מוסרי בתובעים, מצופה היה שתיעשה בדיקה כלשהי. שימצא בסיס כלשהו להאשמה שכזו", כתב השופט בפסק הדין והוסיף: "לתובעים הזכות להגנה על שמם הטוב, בפרט נוכח מה שנראה כמתקפה אישית על התובעים מצד רבים, למסע ארוך של הכפשת ואמירות בוטות בענייניהם האישיים של התובעים. ועם זאת, יש לזכור כי בסופו של יום וביחס לנתבעת מדובר בשתי התבטאויות המהוות לשון הרע מתוך הפרסומים שבצעה הנתבעת".
עוה"ד יעל מנדלוביץ אשר יצגה את אורלי וגיא בחמש התביעות בהן זכו: "ביהמ"ש קבע באופן ברור כי דמם של ידוענים אינו הפקר, יש מקום לביקורת אבל השתלחות חסרת רסן וניהול מסע הכפשות הם פסולים כנגד כל אדם. לידוענים הזכות להגן על שמם הטוב בפרט כשהם נתונים למתקפה על חייהם האישיים וחיי ילדיהם ומשפחתם. מוטב שגיבורי המקלדת יבינו שיש מחיר להכפשות חסרות רסן ויש להפסיק את התופעה המרושעת הזו".