אם לפני חודשיים הייתה זו אילה חסון שהצליחה לראשונה להבקיע את חומת ההובלה ההיסטורית של קשת 12 במוצאי שבת, השבוע היה זה כוכב אחר של רשת 13 - שרון גל - שסיפק לערוץ שבע הכישלונות לא מעט סיבות לאופטימיות. מתחילה השבוע הביס גל את המתחרה המיתולוגי רפי רשף, ובפער. ביום שני עמד גל על 5.5% צפייה (במשקי הבית היהודיים) מול 4.3% לרשף, וביום שלישי (אתמול) הרחיב את הפער עם 6% צפייה מול 4.4%. באלפי צופים אגב, מדובר בפער גדול עוד יותר.
הניצחונות, מתברר, אינם נס או סטיית תקן שנובעת רק מאירועי השעה (חגים וחופשים, עם ציבור גדול שנמצא בחו"ל) ולוח שידורים שכולל את האח הגדול שמספק לכל מסך רשת רוח גבית, החל מהצהריים עם הדוח היומי ועד הפריים טיים עם האח עצמו.
בדיקת וואלה! ברנז'ה מעלה כי ההובלה השבוע היא נקודת ציון משמעותית במגמה שהחלה בהדרגה בחודשים האחרונים: מאז חודש מאי 2022 גל הוביל על רפי רשף פעמים נוספות, במה שנראה כמו זליגת צופים איטית. וכאן חשוב להדגיש תופעה נוספת, שקיימת גם במקרה של שותפתו לערוץ חסון - יותר מאשר הם נהנים מעלייה (והם נהנים), רצועות קשת נחלשות ומאבדות בהדרגה צופים.
חמש עם שרון גל שודרה לראשונה במשבצת היומית בשעה 17:00 החל מחודש אוגוסט 2020. יחסי הכוחות בחודש ההשקה הצביעו על הובלה ברורה של רשף - ששמר עד אז במשך שנים על דומיננטיות מוחלטת ברצועה - עם ממוצע רייטינג של 8.3% ו-207 אלף צופים. גל עמד אז על 4.7% ו-120 אלף צופים.
כיום, בדיוק שנתיים אחרי, לפחות בשבוע הראשון של ספטמבר יחסי הכוחות כמעט שווים: מתחילת ספטמבר משיג רשף ממוצע של 5.4% מול 4.9% לגל. באלפי צופים המאזן צמוד עוד יותר - 101 אלף צופים לרשף מול 97 אלף צופים לגל. גם במושגי נתח מדובר כמעט בשוויון.
גם במבט גבוה יותר, התמונה מגלה פער מובהק: בשנת 2021 ממוצע הצפייה עמד על 4.2% לגל מול 8.8%, יותר מפי שניים לטובת רשף, ואילו ב-2022 מוביל רשף ב-7.5% מול 4.6% לגל. מפער של 4.6 נקודות לפער של 2.9. כשבוחנים את מספר הצופים מגלים תמונה ברורה הרבה יותר. בשנת 2021 צפו ברפי רשף בממוצע 230 אלף צופים ומתחילת שנת 2022 - 175 אלף. ירידה של 24%.
תנועת הצופים
ראשית, מעניין לבדוק אלו קהלים נטשו את רפי. מהבדיקה עולה כי רשף ירד בכל הקהלים מלבד פלח המבוגרים בני ה-75+. מדובר בנתון משמעותי שכן מפרסמים בוחנים את כוח הקנייה של הצופים, והנתונים מצביעים במקביל על ירידה חדה בגילאים 4-44 ועל ירידה גם בגילאי 55-74 שצופים בתוכנית. עם זאת, כשרואים אלו קהלים מזינים את עיקר העלייה של גל, מגלים תשובה לא בלתי צפויה: באופן עקבי גל עולה על חשבון רשף בקרב מה שמוגדר כ"לא חילונים".
יש עוד כמה משתנים ששווה להכיר כשמנסים להבין את השינוי. ראשית - התזמון. השנה האחרונה סבלה מירידה משמעותית בהיקפי הצפייה בחדשות, זאת אחרי שנתיים של עלייה משמעותית בצל הקורונה. בנוסף, הגודש בשידורי אקטואליה, יחד עם האפשרות לצאת לראשונה לחו"ל באופן מאסיבי כשברקע ירידה רב שנתית בהיקף הצפייה בערוצי הברודקאסט המסחריים - יכולים גם הם לספק חלק מהתשובות. אבל לא את כולן.
ולמרות כל אלו, ההערכה הרווחת היא כי אין ספק שהעלייה של גל נובעת מצפייה של תומכי נתניהו. הראייה הבולטת לכך היא שאמנון לוי המשודר אחריו, לא ממש נהנה מהמקפצה (כפי שעודד בן עמי נהנה מזרימת הצופים של רשף), אלא מביא בדר"כ פחות מגל כי ישנה תחלופת קהל. ראייה נוספת קשורה גם לזהות המגיש. כשאור הלר מחליף את שרון גל - הרייטינג יורד. לרבים זכורה קריאה שעלתה ברשתות מצד תומכי נתניהו שלא לצפות בתוכנית כשגל נעדר.
לאן נעלמו הביביסטים?
אבל גם הסברים אלו לא ממש מספקים תשובה ניצחת: שרון גל מגיש גם ברדיו, בתחנה המזוהה עם נתניהו "גלי ישראל", והגיש בעבר בערוץ 20 (כיום 14) ובשני המקרים הוא לא נהנה משיעור האזנה וצפייה גבוה. לאן נעלמו אז תומכי נתניהו?
התשובה עשויה להיות דווקא בצירוף: הפלטפורמה של רשת 13 והמיתוג ה"ביביסטי" של התוכנית - הם אלו שמספקים את אלפי הצופים החסרים. בשוק מעריכים את ה"בייס" של ערוץ 13 ב-5-6% צופים נאמנים. הצופים ה"ביביסטים" האדוקים מספקים כ-2-3% נוספים שמאפשרים את ה"אקסטרה" אצל גל (ולצורך העניין גם אצל חסון). מיותר להגיד שערוץ 14 לדוגמה, לא נהנה מאותו "בייס", ולכן מתקשה להגיע לתוצאות דומות. ואולי, כל התשובות נכונות.