הנזיפה בערד ניר מחדדת את השאלה: מי באמת מנהל את חברת החדשות החזקה בישראל?

מה המשותף לידיעה על "פריצת מפגינים ופינוי משפחת נתניהו מבלפור"; דיווח על "חופשה מפנקת של השרה מרב מיכאלי" (בזמן שנסעה להביא את בנה מארה"ב); אייטם על ה"כיסא חליפי הדומה לזה של נתניהו שדרש גנץ"; ההכרזה החד משמעית בסבב הקודם כי זה "או ביבי או בחירות חמישיות"; האייטם אמש על "ירי לעבר ביתו של בן גביר" ועוד דיווחים רבים נוספים ולא ממש מדויקים, כלומר שקריים?

הראשון הוא שכולם שודרו בחדשות קשת (12). וישנו מכנה נוסף - כל הדיווחים הוצגו כעובדות. וישנו עוד מכנה אחד: איש מהכתבים שהציגו את הפייק ניוז הללו (אין דרך אחרת לקרוא לאוסף האייטמים שנראה כי נתפרו במידה מסוימת מאד, ועבור צד אחד של המפה) מעולם לא ננזף על ידי מנהליו; לפחות לא רשמית וכלפי חוץ. נהפוך הוא, הם קיבלו גיבוי רשמי ומאחורי הקלעים - ובצדק. כשחוטבים עצים עפים שבבים. וכשעובדים כל היום במשך 3 שנים אינטנסיביות עם מקורות פוליטיים ערמומיים ועשרות אינטרסים מנוגדים, ניתן לגלות קצת סלחנות כלפיי עיתונאים שפה ושם טעו והוטעו. רק אנושי לטעות, רק מקצועי להתנצל.

זה לא מה שקרה אתמול. מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס נזף במגיש ערד ניר, על דבריו שנאמרו בתוכנית "סדר עולמי" וזימן אותו לבירור. חטאו הגדול של ניר היה שהציג בתוכניתו סקרים שפורסמו במהלך סוף השבוע וציין כי אין הכרעה בין שני הגושים. זאת ועוד, ניר הדגיש במהלך הדיווח החדשותי כי נתניהו עומד לדין וכי הוא אחראי לחיבור בין איש ימין קיצוני לבין פוליטיקאי שרוצה שישראל תתנהל על פי משפט התורה. דברי אמת כולם, גם אם מקומם הטבעי היה בסינק פרשני ולא דיווחי יבש.

זה כאמור לא עזר לו ברגע האמת, כאשר גדודיי צייצנים מימין תקפו את הפריימינג, וכשגורלו כנראה נחרץ כשהעיתונאי החזק כיום בחדשות 12 עמית סגל כתב בטוויטר: "שקט הוא רפש. אני מוחה מחאה נמרצת על דבריו של ערד ניר הערב. התעמולה הבוטה הזו לטובת צד אחד מביישת את חברת החדשות". בהנהלת החברה קלטו את הרמז.

ניר אינו היחיד. לפני כשנתיים ננזפה ואף הושעתה רינה מצליח, אז מגישת "פגוש את העיתונות", בשל התבטאות על מצביעי נתניהו. "בתום בירור עם מנכ"ל חדשות קשת, אבי וייס, הוחלט כי מצליח תושעה לשבוע, לאחר שטענה בשידור כי 'תומכיו של נתניהו מתראיינים ואומרים: 'גם אם הוא יאנוס את הבת שלי - אני אצביע בשבילו'". אמירה לא קלה, אך למרבה הצער מדויקת.

ניר ומצליח אינם היחידים שהפכו בשלוש שנים האחרונות לשעיר לעזאזל, אם תרצו לטרף שנזרק להמון הזועם (או למיעוט השולט, תלוי בנקודת המבט), עבור קצת שקט תעשייתי ומיתוג "מאוזן". גורמים בחברת החדשות יודעים לספר על לפחות שני מקרים נוספים בהם עיתונאים המזוהים ציבורית עם "עמדות שמאל" נאלצו ליישר קו או להתנצל, במקרה אחד גם על מה שמתואר כ"שיחה בדסק עם אחד מיועציו של נתניהו".

‏התשובה האוטומטית לכל הטור הזה הייתה יכולה בקלות להסתיים ב"למי אכפת מנזיפות"? האם חזרנו לתיכון ומנכ"ל חדשות 12 אבי וייס מונה לרכזת שכבה? האם כשניר יגיע לצבא או לאוניברסיטה יידעו שהוא טרבל מייקר ויסרבו לגייסו? הרי בעידן מרובה פלטפורמות (ועיתונאים) זה מרגיש קצת מגוחך (בהנחה שאין פה כוונה לייצר רצף "תקריות" שיוכל לשמש במקרה של פיטורים כמצע משפטי).

אלא שהעניין הוא אחר, וחושף משהו מהלך הרוח בשנים האחרונות בחברת החדשות, שלמרות הירידה העקבית בהיקף הצפייה שלה, הייתה ונותרה החזקה בישראל. באקט הפומבי ישנה הטלת מורא שעשויה להוביל מגישים אחרים עם פחות ותק וכוח משל ערד ניר לסתום את הפה. זוהי לא מחשבת שווא מיתממת או מדע בדיוני. אי הסימטריה זועקת לשמיים, ומוכיחה למרבה הצער שמישהו שם מפחד. גורם בכיר בחדשות 12 אומר היום לוואלה! ברנז'ה בלי למצמץ: "אם מישהו לא הבין עדיין, אתמול הוא קיבל תשובה: עמית סגל הוא הבוס האמיתי של חברת החדשות. וזה לא אומר שאני ממעיט בערכו כעיתונאי", הוא אומר. "רק מציין עובדה".

לכולם ברור שעמית סגל אינו הבעיה. גם לא ערד ניר. הבעיה - שהתחדדה מאז שחדשות 12 עברה לבעלות מלאה של קשת - היא שנראה שאיפשהו בציר שבין בעלי השליטה, מנכ"ל הערוץ ומנכ"ל חברת החדשות שלו - מישהו מפחד שאם נתניהו יעלה לשלטון שוב הוא ינקום. וזה כנראה הימור שאיש בקשת 12 אינו מוכן לקחת על עצמו. ערד ניר היה פתרון מספיק קל.