עשרות צלמי ערוץ הספורט ואולפני הרצליה העובדים כפרילנסרים החליטו בחודשים האחרונים להתאגד באמצעות איגוד עובדי הטלוויזיה אקט, ולנסות לשפר את תנאי העבודה שלהם מול הנהלת הערוץ. אחד מהם, ב', מסביר לוואלה! ברנז'ה על מה בעצם המאבק.
במדינה מתוקנת הדואגת לכבודו ופרנסתו של העובד לא הייתי צריך לחשוש ולהסתתר מאחורי צללית ושם קוד. כנראה גם לא הייתי צריך לחשוש לזכויות שלי, או ליתר דיוק חוסר התנאים והזכויות. פעם היה מי שכינה את מדינתנו וילה בג'ונגל. כשזה נוגע לתנאים של צלמי הספורט בישראל, אין שום וילה. רק ג'ונגל אחד גדול.
האם אי פעם חשבתם מי אלו אותם אנשים הדואגים להביא למסך הטלוויזיה שלכם מדי שבוע את משחקי ליגת העל בכדורגל וכדורסל? שמביאים לאוהבי הספורט הרבים בישראל את המוצר האיכותי של שידורי ספורט חיים?
אנחנו האנשים השקופים
נכון, רובנו מכירים את השדרנים והפרשנים המופיעים ללא הרף, אבל אנחנו האנשים השקופים. כצלמים אנחנו רגילים להיות מאחורי הקלעים. כנראה יש משהו נוח ואינטימי להסתתר מאחורי העדשה, אבל אולי משום כך אף אחד לא מתעניין או שם לב לרמיסת הזכויות שלנו במהלך תקופה ארוכה כל כך. רק כדי לסבר לכם את האוזן, שכרנו כבר לא עודכן מעל לשני עשורים! וגם כך האינפלציה נוגסת במעט הכסף שעוד נשאר לנו.
תגמול נוסף על עבודת לילה? הצחקתם אותנו. הפרשות סוציאליות? רק בחלומות שלנו. תשלום על נסיעות ודלק? אפשר לשכוח מזה? עבודה בלי מגבלת שעות, בשבתות ובחגים. רוצים להביא פרנסה? בבקשה, תוותרו על כל סממן של חיים אישיים.
אלו חייהם של הפרילנסרים, אבל אל תתבלבלו. אנחנו עצמאים רק למראית עין, אך כמעט כל עבודתנו מרוכזת במקום עבודה אחד. זו הסיבה שקל לנצל ולרמוס אותנו.
ברוכים הבאים לשוק העבדים של 2023.
אז זהו, לא עוד!
אחרי שנים של הזנחה וניצול אנחנו יוצאים למאבק על הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד. אני ומרבית חבריי לעבודה בעלי ותק של עשרות שנים בצילום ארועי ספורט. מה לא עברנו? אולימפיאדות, פיינל פור, גביעים ומשחקי אליפות ועדיין משלמים לנו שכר מזלזל שאי אפשר להתקיים ממנו בכבוד.
והכי כואב - שלא מוכנים אפילו לדבר איתנו על שיפור המצב. אנחנו עובדים בתעשייה מצליחה שמגלגלת הון עתק, אבל כשזה מגיע לשיפור צנוע של התנאים שלנו כדי שנחזור הביתה עם שכר הוגן, בשביל זה אף פעם אין כסף.
בשבוע החולף נפגשנו עשרות צלמים והחלטנו להקים קול זעקה ולהתאגד במסגרת איגוד אקט, שמייצג אותנו ואת יתר העובדים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע. יש לנו ילדים ומשפחה, משכנתא והלוואות ועם כבוד וסיפוק מקצועי אי אפשר כידוע לשלם חשבונות.
אנחנו מיואשים, אנחנו מתוסכלים ואנחנו יודעים עמוק בעצמות שכך אי אפשר להמשיך. נדאג להזכיר לכל מי ששכח או שלא היה בטוח, שמאחורי המצלמה עומדים אנשים בשר ודם ולא רובוטים.
הכותב הוא ב', צלם ספורט למעלה מ-30 שנה.