"מי שרוצה להשמיד את התאגיד לא רוצה להכיר את המציאות"

יש דברים שאפשר להתווכח עליהם. פיסקת ההתגברות, למשל. בעיניי זאת בעיה להפוך את פסיקת בג"צ להמלצה - בטח כשמדובר בזכויות אדם, בטח ברוב אוטומטי של 61. אבל אפשר להתווכח. 64, 80. כל אחד יזרוק מספר. יש דברים שאמורים להיות מעל לכל ויכוח. ככה לפחות חשבנו הרבה שנים.

חשבנו שקמה כאן מדינה שמושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום. שהיא שוחרת חופש. שזאת דמוקרטיה במובן העמוק והמשמח של המילה. יש דברים שחשבנו שהם מעבר לכל ויכוח.

ויש דברים שאין לי מושג איך מתחילים להתווכח עליהם. איך מתווכחים עם מישהו שחושב שאפשר לקחת תקציבי שידור ציבורי ולפזר אותם כדי "להוריד חסמים"? איך מסבירים שמרגע שפירקת ככה גוף שידור, התכנים שלו פשוט מתאיידים? שלא מדובר במכונות פופקורן לפיזור ברחבי הארץ; מדובר בתכנים שנבראים בידי אנשים, ומחשבה, ורוח יצירה ואתוס.

ככה נולדים נכסי צאן ברזל כמו "חזרות" ו"המפקדת", ו"טהרן" ו"סליחה על השאלה" ו"יוצאים מן הכלל" ו"מהצד השני" ו"סוכן תרבות" ו"שעת אפס" ו"שישו ושימחו". ו"מנאייק".

אפשר להפריט, בטח אפשר. אבל להפריט שידור ציבורי זה להרוג את השידור הציבורי. ולהרוג את השידור הציבורי זה לחסל את אחד המנועים החשובים של השיח הציבורי שלנו. בלי לפגוע באלה מאיתנו, לא חשוב איך קוראים להם, שעובדים בערוצים המסחריים: גם אנחנו יודעים שיש דברים שבשבילם קיים השידור הציבורי. והנס ושמו התאגיד, סוף סוף, אחרי שנים רבות ורעות, מגשים את הייעוד הזה.

אז אני לא יודעת איך אפשר להתחיל להתווכח עם רעיון העיוועים של סגירת המקום שבו מבעבעת בשנים האחרונות יצירה טובה ותוססת. כולל סדרות תיעודיות על החסידות ועל אלי כהן, וסבוי, ומעברות, וימי בגין, ומשפט הבנקאים ואייכמן, וסוד הרצח של קהילת שובו בנים. אני לא יודעת איך מסבירים שכן, אפשר להפיק את "קופה ראשית" במימון של יצרני אבקת כביסה וקפה נמס, אבל זאת לא תהיה "קופה ראשית". ובניגוד לאיריס ב"חזרות", מישהו כאן לא בא לעזור, ודווקא יש לו אינטרס.

אז אני לא יודעת איך אפשר להתווכח עם נושאי בשורת השאט-דאון, אבל אני יודעת שמפגן הסולידריות הזה, היום, הוא התשובה הכי טובה שאנחנו יכולים לתת. בשביל החברים שלנו, החברים שלי: בשביל אריה גולן וכרמלה ומיכאל שמש ורועי שרון, בשביל קלמן ואסף, וקרן ומואב וגילי וסולימן, בשביל בנימיני וגואטה וזאב קם, וערן וגל ועקיבא נוביק גם. עיתונאים ושדרים טובים וישרים, שבאו מכל מיני בתי גידול והשקפות עולם, אבל עושים כולם - גם בפיגוע הנורא שלשום - את הדבר האחד שכולנו מחוייבים לו: מספרים לנו על המציאות סביבנו.

מי שרוצה להשמיד את המקום שבו הם משדרים אולי לא רוצה להכיר את המציאות הזאת. אולי לא דחוף לו להכיר אותה. קשה להתווכח עם מישהו כזה. אבל אפשר לומר לו שכולנו כאן.