"חי ונשם כדורגל עד יום מותו"; טור פרידה משדר שפיו וליבו היו שווים

כיום יודע כל פוליטיקאי, איש תקשורת, שחקן או משפטן שאם הוא רוצה להיחשב כ'סלב' הוא חייב לזכות בדמות ב"ארץ נהדרת".

במהלך שנות ה-60 וה-70 כשהטלוויזיה היתה עמוק בחיתוליה הדרך לסלבריטאות היתה כניסה ישירה למערכונים של "הגשש החיוור" ששודרו בלופ באותם הימים ברדיו. עמי פזטל שהלך בראשית השבוע לעולמו בגיל 87, זכה לדמותו של "עמי פז-גול" במערכון המיתולוגי של שלישיית הגשש על התכנית "שירים ושערים". אמנם את המערכון מלווה נעימת הפתיחה של "מבט ספורט" ולא של "שירים ושערים", אך היא משקפת היטב את ההתרחשויות באולפן ובמגרשים תוך ההקפדה בסיום על "תרשה לי להודות לטכנאים".

פזטל הגיש לסרוגין עם גדעון הוד (מייסד והוגה התכנית) את "שירים ושערים" בראשית דרכה ב-1970. התכנית כידוע שודרה בשבת ושיבוצי הכתבים במגרשים נרשמו מדי יום רביעי על חפיסת סיגריות בפרלמנט של ענקי השדרים דאז שהתכנסו בקפה "הרלי" בת"א במשך עשור. המפגש שכלל את מנהל מחלקת הספורט האגדי של קול ישראל נחמיה בן אברהם ז"ל, יואל כץ ז"ל, עמי פזטל ז"ל, דני דבורין וגדעון הוד יבדל"א.

במפגש עסקו החברים מידי שבוע בנושאים הנמצאים ברומו של עולם הספורט לצד נושאים שעל סדר היום. פזטל כעו"ד נתן לסוגיות גם זוויות משפטיות (לימים שימש כמשנה ליועהמ"ש ומנהל המחלקה האזרחית בעיריית ת"א וכן כשופט בבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל בישראל).

פזטל היה נעים הליכות ומעמיק בכל נושא בו עסק. הערכים הללו הובאו למיקרופון מידי שבת ב"שירים ושערים". התכנית נחשבה כפורצת דרך בשידורי השבת ברדיו דאז. כל התכניות (כולל "יומן השבוע") היו מוקלטות, ולראשונה שודרה תכנית בשידור חי.

התכנית בראשית דרכה שודרה משני אולפנים. בירושלים ישב מנשה רז, ובאולפן בת"א התחלפו כאמור בהגשה עמי פזטל וגדעון הוד. בתחילה הדיווחים לא שודרו בקולות הכתבים מהמגרשים אלא נמסרו להפקה באולפן וממנה הועברו למגשי התכנית. פזטל הוסיף לעדכון רקע ופרשנות תוך ניתוח המצב של הטבלה כתוצאה מהבקעת השער בסיועו של מדה קשטן ז"ל. רק בהמשך החלו הדיווחים החיים מהמגרשים וגם סביב שדרי המגרשים נבנה פולחן לשוני כדוגמת - "אליך חנוך", כשפנו לחנוך קינן ו"הר הגעש בצהוב" של אליהוא בן און.

היו שהגדירו את "שירים ושערים" בתקופתו של פזטל כתכנית המשפטנים. רבים וטובים מכתבי התכנית כמו פזטל עסקו בעריכת דין ובהם: שמעון דגן ז"ל, יואל כץ ז"ל (כולל 2 בניו) וכן יעקב הוזיאס וחנוך קינן יבדל"א, לצד אחרים.

פזטל חי ונשם כדורגל עד יום מותו. שימש לאורך עשרות שנים כיו"ר שמשון תל אביב והוביל אותה עם הצוות המקצועי להישגים נאים, ועל אף זאת הקפיד לשמור על אוביקטיביות מקצועית כשפתח את המיקרופון.

פיו וליבו היו שווים וערך זה ליווה אותו בכל תחום בו הוא עסק. הוא היה גם שותף בייסודה של תכנית ספורט יומית ברשת ב' שנחשבה בראשית שנות ה-70 כפורצת דרך. התכנית "היום בספורט" שמשך שידורה היה כ-10 דקות הביאה עדכונים חמים מהנעשה בענפי הספורט השונים ומספרים כי במערכות הספורט של העיתונים היו עוקבים אחריה בקשב רב תוך יצירת "פולו" לדיווחים לסיפור רחב יותר בעיתונים שלמחרת.

פזטל הגיש גם בימיי חמישי במהלך שנות ה-60 את "תחזית הספורט" וכן שידר לרדיו ממשחקי גביע העולם בכדורגל, מאליפויות אירופה ומעוד שלל מפעלי ספורט. זכור במיוחד השידור הישיר וההיסטורי מטהראן בו הפסידה נבחרת ישראל 1:0 מול איראן בגמר אליפות משחקי אסיה.

בהמשך דרכו ברדיו שימש כפרשן במשחקי הנבחרת ובסיכום המחזור ב"שירים ושערים". הוא גם הגיש את הגרסה החדשה של "ממגרש הספורט" במוצ"ש (תכנית שהוארכה לשעתיים) ואת תכנית הספורט השבועית "ראשון ראשון" ששודרה בימיי ראשון בשש בערב ברשת ב' בסוף שנות ה-80.

בכל התכניות פזטל שימר את ערכיו של הרדיו הישן והטוב, ברר כל מילה שיצאה מפיו ואף תואר ע"י אחד הקולגות שעבד עימו כמי ש"מקפיד לחשוב תוך כדי דיבור". מותו של פזטל משלב עצב גדול, צביטה נוסטלגית והרבה געגועים לרדיו הישן והטוב שלהבת מדורת השבט שלו קטנה משמעותית. יהי זכרו ברוך.

תומר סגיס הוא עורך ומגיש תכנית הנוסטלגיה "הכל זהב" ברדיו תל אביב 102FM. לשעבר עיתונאי ובעל טור ביקורת הרדיו ב"מעריב"