יונית לוי צודקת, היא באמת מעצבנת.
בתכנית אמש (שישי), פתח ארז טל את המשדר החגיגי במסגרת תוכניתו לרגל 30 לקשת 12, שהפעם כללה ראיון עם יונית לוי, בכך שהיא 20 שנה לא מתראיינת, והראה את הפעם האחרונה שנתנה ראיון טלוויזיוני. זה היה ראיון ליאיר לפיד, אז מגיש תכנית ראיונות בערוץ 2 החדש. לפיד שאל אותה את השאלה הקלאסית: תשלימי את המשפט: "יונית לוי היא....." והיא ענתה "מעצבנת".
לארז טל היא הוסיפה: "עדיין מעצבנת אבל עם תספורת יותר טובה". משם המשיך הראיון ויונית הוכיחה שטוב עשתה שלא התראיינה 20 שנה לטלוויזיה.
היא באמת סבלה בכל רגע, זה היה ניכר ובולט, וחוץ מזה היא באה כי היתה חייבת, היא הגיעה כדי לא לומר כלום, ואכן הצליחה. היא לא אמרה כלום.
וזה היה מעצבן.
יונית לוי היא אחת העיתונאיות החשובות במדינה, אולי החשובה מכולן. היא המגישה כבר 20 שנה של המהדורה המרכזית של ישראל. היא המובילה את שידור החדשות של חברת החדשות הגדולה, המקצועית והנצפית ביותר במדינה. היא אשה מצליחה, חכמה, רהוטה, מרשימה, מקצועית, מנוסה, דוברת שפות, אהובה, וכמובן יפיפיה יוצאת דופן.
העיתונאית החשובה הזו נמצאת כיום בחזית כאשר מתנהלת בישראל מהפכה משטרית שמאיימת על החירות, השוויון, והדמוקרטיה, וכמובן על חופש הביטוי והמצפון של כל אחת ואחד מאיתנו. מדובר באיום ישיר על חופש העיתונות וחיסול המקצוע של יונית וחבריה.
אז היא מגיעה לאחר 20 שנה ושוברת שתיקה כדי לומר, מה? שהיא למדה איטלקית כמרד נעורים מול הוריה? שקראה את שייקספיר בילדותה מול המראה? שהיא רוצה לנצח בפלפולי גמרא, את יאיר (שרקי), עמית (סגל) ועופר (חדד)?
נראה שיונית לוי לא מבינה כלל את מקומה ואת תפקידה בימים אלה. התקשורת החופשית נמצאת בסכנה של ממש לעתידה, וודאי ערוץ 12 וחברת החדשות בה היא עובדת, שכבר מוגדרת היום כ"ערוצי התעמולה" ו"ערוצי התבהלה" על ידי הממשלה, ראשיה, ופקידיה, השואפים לחסל אותה.
יונית סבורה כנראה שהיא צפויה להמשיך בתפקידה הנוכחי עוד 20 שנה, ועסוקה בשאלה, למי תיתן את ראיון הפרישה שלה, לאילנה דיין או לארז טל. אפשר להיות יותר מעצבנת מזה?
אומר זאת כך, יונית: תתעוררי! המשרה שלך בסכנה, החיים החופשיים שלך, של אישך, של הילדים שלך, ושלנו כחברה חופשית נמצאים תחת איום גדול. חברת החדשות וערוץ 12 נמצאים על הכוונת של כוחות גדולים שמנסים לשנות את אופיה החופשי והדמוקרטי של המדינה שלנו, והתפקיד שלכם הוא להשתתף ולהוביל את המאבק הנגדי. מאבק של העיתונות החופשית, של האקדמיה החופשית, של הציבור הליברלי כולו, של כל המוסדות והגורמים שישראל יקרה להם.
אתם לא יכולים להמשיך את הסיקור של החדשות, כאילו אתם מהאו"ם, או מהמאדים. אתם צד במאבק הזה, צד שמהר מאוד יהפוך גם לקרבן של המהפכה המשטרית, שהופכת כבר היום למהפכת תקשורת (של קרעי) לצד מהפכה משפטית. מהפכה שמטרתה להפוך את ישראל לדיקטטורה משיחית.
יונית, יש לך תפקיד ואת לא עושה אותו. אתמול בערב זה כבר היה מעצבן ממש לראות את הזחיחות, ואת חוסר ההבנה של הרגע. אם זה מה שהיה לך לומר לציבור, בימים הקשים האלה, אחרי 20 שנה של שתיקה, עדיף היה כבר להמשיך לשתוק.
ד"ר יובל קרניאל הנו משפטן וחוקר תרבות ותקשורת, אוניברסיטת רייכמן.