השנה איבדו את חייהם מספר עיתונאים בשל מצוקה רגשית, שהובילה לפגיעה. בחלק מהמקרים מדובר בטרגדיות שניתן היה למנוע. העיתונות המסורתית נוטה שלא לדווח במקרים רבים על סיבת המוות במקרים מעין אלו, בין היתר מתוך תפיסה ותיקה כי סיקור עיתונאי מעין זה עלול "להדביק" ולייצר אפקט הפוך.
ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן ומחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו 'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי', משיבה לשאלות וואלה! ומציבה את הקווים האדומים של העשה ואל תעשה בסיקור הנושא.
האם הדיווח והסיקור על מוות מאובדנות באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות באמת מזיק?
"בעבר הדיון על מוות מאובדנות היה כמעט בגדר טאבו. הנחת המוצא הייתה שעצם השיח על הנושא עלול "להעלות רעיונות לראש". כיום ידוע שההפך הוא הנכון. חשוב מאוד לדבר על הדברים ולא לנסות להסתיר אותם או להתעלם מהם. לדיווח נכון על אובדנות יש ערך מניעתי מציל חיים. מאידך, דיווח לא רגיש על מוות מאובדנות ופרסום לא אחראי עלול להביא להדבקה חברתית ותופעה של חיקוי. היות וכמעט כולנו הפכנו להיות בשנים האחרונות לא רק צורכי תוכן באמצעי התקשורת המסורתיים אלא יצרני תוכן ברשתות החברתיות, רצוי שאת כללי הברזל הללו, כולם יידעו, יילמדו ויישמו".
איך מתרחשת הדבקה חברתית ומי עלול להיות מושפע ממנה?
"מחקרים מצאו שדיווח על מוות מאובדנות בעיתונות, בטלוויזיה וכיום גם ברשתות החברתיות שמהדהדות את אותם מסרים מובילים לעלייה בניסיונות אובדנות ובאובדנות. ככל שהאדם שמת מאובדנות מוכר ומפורסם יותר גדלה סכנת החיקוי. התופעה החברתית שבה מוות מאובדנות מוביל למיתות נוספות תוך חיקוי גם של אופן ההתאבדות לעיתים, ידועה כ"אפקט ורתר", הקרוי על שם ספרו של גתה "ייסורי ורתר הצעיר" אשר נאמר כי הוביל עם פרסומו לגל התאבדויות באירופה. ברומן מתואר מוות מאובדנות של הגיבור על רקע אהבה נכזבת. לאחר פרסום הספר נודע על לא מעט אנשים אשר ניסו להתאבד בדרך שתוארה בסיפור.
"נמצא כי חשיפה באמצעי התקשורת למוות מאובדנות של דמויות המהוות מודלים לחיקוי, מזיקה ביותר עבור אותם אנשים מוּעדים, המתמודדים עם כאב נפשי חריף, עיוות בחשיבה והפרעות פסיכיאטריות, אשר רואים בפרסום לגיטימציה להתאבדות".
ממה מומלץ להימנע כאשר מדווחים על מוות מאובדנות ברשתות החברתיות?
"חשיפה תקשורתית יכולה להזיק ואף להביא להדבקה חברתית אם עוסקים בנושא בצורה דרמטית מבחינת Priming וה- Framing שלה, מפארים התאבדויות (או את האדם שמת מאובדנות) ומתארים אותן באופן מפורט לרבות מקומות ושיטות.
"פעמים רבות, קיימת נטייה מזיקה להפוך את הנסיבות לסיבת ההתאבדות: למשל כותרות ואמירות בנוסח "התאבד בגלל אהבה נכזבת", "התאבדה בעקבות חרם". נטייה זו שגויה, מסוכנת וחשוב להימנע ממנה היות שהיא מחברת בצורה ישירה של סיבה ותוצאה בין מאפיין אחד למוות מאובדנות, ועלולה להתפרש בטעות כסיבה לגיטימית לאובדנות בקרב אנשים במצוקה חריפה עם מחשבות אובדניות המתמודדים עם אותן נסיבות קשות. התאבדות היא תמיד שילוב בין מספר גורמים, לרבות גורמים פרטניים: תכונות אישיות, יכולת פתרון בעיות, גמישות מחשבתית, מוכנות לפנות לעזרה; גורמים סביבתיים: תמיכה חברתית או היעדרה; וגורמים נסיבתיים המהווים את הטריגר.
"לכן, כשמדווחים על אובדנות, חשוב להימנע משימוש במונחים כמו 'בחר להתאבד' או 'הצליח להתאבד'. במקום זאת יש להשתמש ב-"מת מאובדנות". כך אנו מעבירים מסר עקבי שמוות מאובדנות אינה "הצלחה", ניסוח שעלול להתפרש שמדובר במעשה הרואי הראוי לחיקוי. באותו אופן מומלץ להימנע משימוש במילים "בחר להתאבד" שכן אובדנות אינה 'בחירה' במובן המקובל של המילה. חשוב לזכור כי המצוקה הרגשית והכאב הנפשי הבלתי נסבל שתרמו לכך היו כה גדולים שיחד עם החשיבה שהתאפיינה בצמצום קוגניטיבי ובראיית מנהרה מנעו לרוב את יכולת האדם לקבל החלטה שקולה".
מה בכל זאת מומלץ לכלול בדיווח?
"הוכח כי סיקור לא אחראי של מקרי התאבדות מוביל לעלייה בשיעורי ההתאבדות בשבועות ובחודשים לאחר הפרסום. מצד שני, דווח על ירידה בשיעורי האובדנות לאחר סיקור שנותן מקום לגורמי סיכון, דרכי התמודדות ומניעה ולכתובות סיוע בעת מצוקה. הורדת הסטיגמה הקיימת על פנייה לעזרה נפשית, העלאת המודעות ומתן מידע על משאבים וגורמים קהילתיים של עזרה נפשית ראשונה, תמיכה ועזרה מקצועית, מהווים גורמים מגנים שיש ביכולתם להציל חיים. באמצעות הקניית ידע על סימני מצוקה, עקרונות של עזרה נפשית ראשונה ומידע על גורמי תמיכה, ניתן למנוע אובדנות ולהציל חיים ביחד".
אם אתן.ם או מישהו קרוב חווים מצוקה אל תישארו לבד - דברו איתנו. עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים 24/7 באנונימיות ובאופן מידי . לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן.