בראשית היה "קול ישראל" כבד הראש, התרבותי, החינוכי והרציני. ברבות הימים נוסף לו גל, ו"קול ישראל" המקורי היה לרשת א' ולגל החדש קראו "הגל הקל". אבל גם "הגל הקל" לא עמד בסימן הקלילות-עד-השתובבות שאפיין ערוצים דומים בעולם, ונוסף עוד גל. וכי איך יקראו לו עכשיו, "הגל-הקל-קליל"? ובכן ויתרו על כינויים, ול"קול ישראל" היו עתה רשת א', רשת ב' ורשת ג'. מנחם פרי תרם לרשת את החיבה הנוסטלגית לשירי עבר (וכמוהו אחר כך גם דן עופרי); מלאכי חזקיה הפליא בלהטוטי מילים בדברי הקשר ששפע מוחו ועיצבה שפתו העשירה. ועוד ועוד. אבל את ההנגנה, את הצליל, את הקצב "המטורף" של ההגשה ה"די-ג'יית", נוסח תקליטני חוץ לארץ, העניקו לרשת בעיקר שלושה, לאו דווקא לפי סדר "הופעתם": דידי הררי, אלי ישראלי-לי-לי ואבי-אבי-אבי אתגר.
החיים טופחים על פניך פעם אחת ושנייה, ואחר כך טופחים על שכמך לעידוד ומלטפים את הלחי הצורבת.
אבי נישא לקרן, בחורה אירית, וכנפטר אביה, יצא עמה לביקור תנחומים. קרן נותרה שם עוד לזמן-מה, ואבי היה צריך לחזור, לשירות מילואים. את דרכו חזרה החליט לגוון בביקור באמסטרדם, והשילוב בין נהגת חשמלית בעלת נסיון של שבוע בלבד בקו, לבין תייר ישראלי שעוד לא הבין את מסלולי הרכבת, הביא לאסון. רגליו נקטעו. שנה שלמה היה באנגליה (ככל הזכור לי) לשיקום, להחלמה ולהתאמת רגליים תותבות. משקלו אילץ אותו להיות צמוד לכיסא גלגלים, כי על רגליו לא יכול היה לעמוד.
השהות באנגליה הביאה לכך שבשובו - הביא עמו משב רוח חדש לרשת גימל. בעצה אחת אתי, מנהל חטיבת הביצוע, ועם אריה גולן, מנהל מחלקת הקריינים, יצא אריה בשליחות, שדומה שרק הוא יכול היה להצליח בה. לשכנע את אבי אתגר שפוף-הרוח שלמרות רתיעתו יחזור לעבוד במרץ.
אבי הביא עמו רעיונות וסגנון הגשה ששאב מהאזנה לתקליטנים האנגלים, וגם התרועע באנגליה עם כמה מהם. על כן אלי ישראלי זכור כ"אלי ישראלי-לי-לי", ובי - כ"כאן אבי, אבי, אבי". אלי הביא מנסיונו בחוץ לארץ, אבי תרם את ניחוח העולם הגדול משלו, ומנחם פרי, שנסע להשתלמות בחוץ לארץ, הביא רעיונות בתחום עיצוב הרשת והפתעות טכנולוגיות.
הפתיע את כולנו
אבי הפתיע את כולנו. הוא לא נתן לנכותו להדהד בהגשתו. הגיש תכנית הומוריסטית בטלוויזיה ותכניות ברשת גימל, ששמותיהן הפכו למושג ולמטבע לשון, כגון "מה, כבר תשע?!". אבל הוא המציא את עצמו מחדש ב"כאן", תאגיד השידור הישראלי, בהגישו מדי שבת בשבת את "המבחר של אבי אתגר", וקנה לו "מעריצים" גם בקרב הקהל המבוגר בטעמו המוסיקלי המופלא והאנין, ובשילובי ישן וחדש. זה כמו לטעום יין טוב בסעודת השבת, יין משובח, ומי כמו אבי (ואלי) הבין יין טוב -ושמן טוב, ובשרים טובים - מה-הם.
אבי קרא תיגר על נכותו, אשת החיל הנאמנה שלצדו, קרן, עמדה באתגר במשך חמישים ושתיים שנים ותמכה בו. רבות בנות עשו חיל, וקרן, עלתה על כולנה. כל שבת חזר אבי לביתו, לשולחן עם מפה לבנה, עם רעייה אוהבת ועם ארבע בנות "כשתילי זיתים" סביב שולחנו.
עוד שנים רבות תהדהד במוחנו ההצהרה "כאן אבי, אבי, אבי!".