לא רק ערוצי הטלוויזיה, גם האזרחים לא שיתפו פעולה עם תעמולת חמאס

החלטת מרבית כלי התקשורת בישראל לכבד את בקשת המשפחות ומערכת הבטחון ולא לשדר את הסרטון שפורסם על ידי החמאס בו מוצגות 3 חטופות זועקות לעזרה ולאחר מכן גם את נאומו של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, מיקדה את תשומת הלב הציבורית למקום המרכזי של הטרור התודעתי והתקשורתי שמתנהל נגד ישראל בימים אלו - אך גם את התפקיד והיכולת של מוסדות ואזרחים להתנגד ולהתגונן בפניו באופן אקטיבי.

מי שהרים גבה נוכח החלטת הערוצים לא לשדר סרטון שמציג חטופות בשבי, בטענה כי בעידן האינטרנט לא ניתן למנוע פרסום והפצה של תכנים כאלה, הופתע לגלות שגם ברשתות החברתיות בימים שלאחר מכן הסרטון עצמו זכה לתהודה נמוכה יחסית לתכנים רבים אחרים ששוטפים את הרשת מאז פרוץ המלחמה בשבת של ה-7/10. החלטת ערוצי התקשורת לא לשדר, שאינה מובנית מאליה ויש מי שמתח עליה ביקורת, הדהדה והשפיעה גם על שיתוף הפעולה וההענות של האזרחים ברשתות. התפוצה של הסרטון הקשה לצפייה היתה מוגבלת וכך גם האפקט הפסיכולוגי המערער שקיוו להשיג מפיציה.

טרור ולוחמה פסיכולוגית ותודעתית הם חלק בלתי נפרד מקונפליקטים ומלחמות משחר הימים, עוד לפני עידן תקשורת ההמונים המשודרת וטכנולוגיות התקשורת החדשות. אך עליית האינטרנט ובעיקר השקת הרשתות החברתיות המסחריות, העניקו לארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה כלים יעילים ונוחים במיוחד עבור ביצוע טרור ומניפולציה פסיכולוגית המונית נגד אזרחים. המתקפה המזוויעה על יישובי ובסיסי עוטף עזה ב-7/10 וגלי ההדף שלה ברשתות המחישו זאת היטב. התיעוד המסיבי של מעשי הזוועה והרצח, השידור שלהן לרשתות בזמן אמת, תמונות הסלפי עם הקורבנות והפצה מסיבית של שמועות ומידע שקרי אודות הטבח של 7/10, לצד פרסום סרטוני שבויים שכנראה יתרבו בהמשך - הם רק חלק ממנו.

בעוד שהמתקפה הצבאית הרצחנית על היישובים בעוטף הסתיימה בתוך כיממה, המתקפה והטרור התודעתי של החמאס נגד אזרחי ישראל ברחבי הארץ ממשיכים להדהד ולהציף את הרשתות כבר למעלה מארבעה שבועות באופנים ואמצעי הפצה מרובים והרסניים. בשיאם הם מהווים שיא מפלצתי חסר תקדים של שימוש במדיה ורשתות כדי לעורר זעזוע וטרור פסיכולוגי, למשל ארועים בהם מחבלים רצחו תושבים ולאחר מכן העלו תיעוד של הרצח לעמודי הפייסבוק של הקורבנות כדי להטיל אימה גם על קרוביהם. בנוסף לתיעוד והפצת מעשי הרצח והחטיפה ביישובים, הגיע שלב הכחשת המעשים והפצת תיעודים מניפולטיביים של שבויות ושבויים שנועדו לערער ולקטב את הציבור ולפגוע ביכולת של החברה הישראלית לתפקד בזמן מלחמה. פלטפורמות המדיה החברתית החינמיות הפכו את תיעוד והפצת התכנים הקשים והמערערים הללו ליעילה ונוחה ומתמיד - במידה והם הופכים ויראליים ומופצים על ידי הקורבנות הם גם משרתים את המלאכה השטנית של הטרור הפסיכולוגי.

אך מעבר לוויראליות ולקלות ההפצה והחשיפה, גם העובדה שכל משתמש הוא מפיץ פוטנציאלי הופכת את הרשתות לכלי מסוכן בידי הטרור התודעתי. בעוד ששידור וסיקור של סרטוני שבויים או תיעוד מהשטח מתווך בתקשורת הממסדית על ידי מסגור ופרשנות עיתונאית שמציגה אותו לציבור בהקשר הנכון, ברשתות החברתיות תכנים כאלה מסוכנים ואפקטיביים הרבה יותר כי הם בדרך כלל מופצים ללא שום הסבר או אזהרות. באופן הזה גם האפקט התודעתי שלהם מנוצל עד תום כדי לזרוע בלבול, חרדה וקיטוב ולערער את החוסן החברתי והלאומי. האפקט שלו מועצם כאשר התוכן נהיה ויראלי ומופץ ללא הבחנה - אך הוא מאפשר לאזרחים עצמם תפקיד ויכולת חשובה גם בהתמודדות איתו.

למשתמשי הרשת יכול להיות חלק מכריע ופעיל בהתגוננות ובמאבק בטרור הפסיכולוגי של החמאס ועוזריו. בעידן בו סרטון ויראלי, תמונה מטרידה או ידיעה מערערת הם כמו פצצה מתקתקת שנועדה לחדור ללב ולמוח של כולנו, היכולת לזהות את האיום, לעצור את שרשרת ההפצה ולהבין את המוטיבציה של המפיץ הם כמו כיפת ברזל תודעתית משותפת. זה נכון לא רק במקרה של הפצת סרטונים המתעדים את החטופים בשבי, אלא למגוון רחב של תכנים שמופצים בימים אלה על ידי האויב ותומכי כדי לפגוע בנו האזרחים - כמו למשל ידיעות קונספירציה על בגידה מבפנים או הכחשת ארועי הזוועה, שמועות מעוררות בהלה על מתקפה נוספת או הסתה נגד מיעוטים תומכי טרור. פוסטים וידיעות לא חתומות שרצות בין קבוצות הורים ושכנים לעתים מגיעות ממקור שלא דמיינו ונועדו לשרת אותו.

בימים אלו בהם הצפת המידע ברשתות שוברת שיאים היכולת של משתמשי רשת לפעול בצורה אחראית וזהירה היא ממש קריטית. חשוב לחנך את הציבור בכל הגילאים להטיל ספק בכל ידיעה או סרטון שמופץ ולחשוב שלוש פעמים אם כדאי להפיץ אותם הלאה ובמי זה עשוי לפגוע. המנעת מהפצה פזיזה של תכנים ושמועות ובדיקת מקורות רשמיים או חדשותיים על חשבון קבוצות אנונימיות או שכונתיות הפכה לצורך לאומי ואמצעי הגנה לא פחות מאזעקות, ממ"דים והצטיידות במצרכים. הרשויות צריכות לדאוג שגם זה יקרה.

עידן רינג הוא סמנכ"ל קהילה וחברה של איגוד האינטרנט הישראלי