הניו יורק טיימס בחר את התמונה של הצלם מוחמד פאיק אבו מוסטפא לסוכנות הידיעות הבינ"ל רויטרס, שהתלווה למחבלי החמאס ב-7 באוקטובר, כאחת מתמונות השנה של המגזין. אבו מוסטפא היה חלק משורה של צלמי עיתונות זרה נוספים, שעמדו מנגד בשעה שהמחבלים רצחו וחטפו אזרחים ישראלים חפים מפשע.
בתמונה, שספגה ביקורת אדירה, תיעד אבו מוסטפא הדחפור פלסטיני שפורץ את גדר הגבול ביום של הטבח. "הפלסטינים השתמשו בציוד העברת האדמה כדי לפרוץ את גדר הגבול בין עזה לישראל. חמושים של חמאס פלשו לתוך ישראל דרך היבשה, הים והאוויר במתקפת פתע שהובילה לפריצת המלחמה", נכתב בדברי ההסבר לבחירה בתמונה.
לצד התמונה השנויה במחלוקת נבחרו גם תמונות נוספות מהמלחמה בעזה, בהן של צלמים ישראלים. בין היתר נבחרה תמונה שתיעדה את קרוביהם של החטופים מהמסיבה ברעים צופים בחדשות בטלוויזיה ונחשפים לאמת המרה אודות אמם, ולישראלים תופסים מחסה לאחר הישמע אזעקה.
לפני כחודש וחצי פרסם ארגון Honestreporting תחקיר שלפיו צלמי עיתונות בכלי התקשורת המובילים בעולם, ובהם ניו יורק טיימס, סוכנות AP, סוכנות רויטרס ו-CNN, הצטרפו לכוחות חמאס במהלך טבח 7 באוקטובר בעוטף עזה, כדי לתעד את מעשי הזוועה במצלמותיהם.
הארגון, הפועל לחשיפת הטיה אנטי-ישראלית בכלי תקשורת מהעולם, העלה בתחקיר שאלות אתיות כבדות משקל לגבי נוכחות הצלמים לצד מחבלי חמאס. בין השאר, הועלתה השאלה אם הצלמים ידעו מראש על הכוונה לבצע את הטבח, ואם לא, כיצד הגיעו למקום במהירות כה רבה; אם חמאס איפשר את נוכחותם; האם סוכנויות הידיעות אישרו את כניסתם לשטח ישראל לצד המחבלים; והאם הצלמים הודיעו לעורכיהם שהם מתלווים אל המחבלים בשעה שאלו טובחים בישראלים.
לפי התחקיר, הצלמים תיעדו מקרוב חטיפה של אזרחים וחיילים, פגיעה בטנק ולינץ' בגופתו של חייל צה"ל. נוסף על כך, עיתונאי פרילנס של CNN שידר תמונות של הטנק הבוער ונע עם המחבלים לתוך עזה. בתחקיר לא הובאו תגובות של כלי התקשורת המוזכרים בו, אולם מאוחר יותר נמסרה תגובה מ-AP: "לסוכנות לא היה מידע מוקדם לגבי מתקפת ה-7 באוקטובר", אמרה הדוברת ניקול מאיר, "התפקיד של AP הוא לאגד ידיעות ותמונות מאירועים שקורים בעולם, בכל נקודה, גם אם הם נוראיים וגובים קורבנות. AP משתמשת בתמונות של פרילאנסרים מכל מקום, גם מעזה".