וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ראש בראש: מי ינצח בתביעה ההיסטורית של ניו יורק טיימס נגד OpenAI?

איריס זרזבסקי ועו"ד שני מזרחי

עודכן לאחרונה: 16.1.2024 / 16:35

אחרי יותר משנה שהבינה המלאכותית מאיימת לחסל את מקצוע העיתונות, הניו יורק טיימס נעמד על רגליו האחוריות ומחזיר פייט ל-OpenAI, שנחשבת למתחרה המובילה בתחום. אז מי ינצחו, האנשים או המכונות? טור אורח

בניין המשרדים של הניו יורק טיימס.. Unsplash
בניין המשרדים של הניו יורק טיימס./Unsplash

תחום ה-Gen AI היה די פרוץ מאז השקתו. מאחר והוא מוצר חדשני אין שום פסיקה משפטית רלוונטית עדיין מלבד זו הקובעת כי לא ניתן לקחת בעלות או לייחס זכויות יוצרים ליצירות שנוצרו על ידי AI, לרבות תמונות, צילומים, קליפים, שירים, סרטים וכו'.

ההערכה הרווחת היא שרוב העולם המערבי וישראל בתוכו, יישרו קו עם רוח הפסיקה האמריקאית לפיה לא ניתן לתבוע זכויות יוצרים על יצירה של מכונה, ואולם, כשמדובר במכונה עצמה, היום כבר די התקבעה התפיסה שהזכויות על יצירות AI שייכות למכונה.

עם זאת, משהו בעובדה שה-AI לוקח תכנים קיימים ויוצר מהם חדשים יצר פוטנציאל נפיץ לתביעות. והנה, בשבוע שעבר הוגשה תביעה של הניו יורק טיימס כנגד Open AI ושותפתה מיקרוסופט על הפרת זכויות יוצרים.

התביעה עוסקת בשלב ה"לימוד" של המכונה, במהלכו המכונה סופגת נתונים רבים ככל האפשר, במטרה לבסס עליהם את תוצריה. ככל שהמאגר רחב יותר כך המכונה תהיה טובה ואיכותית יותר. לטענת הניו יורק טיימס, שהוא כידוע אחד העיתונים הגדולים והנחשבים בעולם, כלי ה-AI של שתי החברות אומנו על דאטה מקורי שנוצר על ידי כתבי העיתון ולכן הם מפרים את זכויות היוצרים של העיתון. האם יש דברים בגו?

עיתונות ובינה מלאכותית - יחסינו לאן?

יש כמה היבטים מעניינים ביחסים בין תעשיית העיתונות לבין כלי ה-AI. מצד אחד, הניו יורק טיימס, כמו גם גופי עיתונות רבים אחרים, החל לבדוק איך הוא יכול להשתמש ב-AI ואף גייס בשנה שעברה מנהל שיהיה אחראי לבדוק יוזמות בנושא, שיסייעו להחליף חלק מכוח האדם במנועי בינה מלאכותית, וליצור חיסכון משמעותי בעלויות כוח אדם.

מצד שני, העיתונים וגופי התקשורת מרגישים מאוד מאוימים מה-AI מכמה סיבות:

  • פגיעה בהכנסות: כאשר ה-AI יהיה מסונכרן בזמן אמת עם המידע ברשת, לקוראים לא תהיה סיבה להיכנס לשום עיתון או אתר חדשותי. במקום זה הם ישאלו את ה-AI שאלות לגבי החדשות היומיות ויקבלו תשובה, מבלי לעשות מנוי לאתר, והעיתון יפסיד מנויים.
  • ירידה בתנועת קוראים לאתר העיתון תפגע בהכנסות מעמלות פרסום, affiliates ושאר מקורות מימון שהיום מחזיקים אותם בחיים.
  • פגיעה בשם המותג: כולנו נתקלים במה שנקרא "הזיות AI". כלומר, מידע מומצא לגמרי שה-AI מגיש לנו בביטחון רב. הטיימס חושש שה-AI יקשר עובדות מומצאות עם כתבות אמיתיות שלו ובכך יפגע באמינות העיתון.
  • אם העיתונים לא ימצאו איזשהו מודל תגמול בר קיימא, מהר מאוד הם יפשטו רגל, ואנחנו נמצא את עצמנו עם חדשות מסונתזות שהקשר בינן לבין האמת רופף במקרה הטוב.
sheen-shitof

שדרגו את הביצועים

הארכת משך האקט ושיפור ההנאה במיטה - במבצע מיוחד

בשיתוף "גברא"

אין ספק שהבינה המלאכותית מאתגרת רבות את תחום המשפט, בין היתר בשאלת זכויות היוצרים, אבל נראה כי דווקא כאן, הבינה המלאכותית עשויה לזכות בהגנה יחסית רחבה בארץ ובעולם. מדינות רבות מבינות שאם לא תינתן למכונות ה-AI אפשרות לעשות שימוש ביצירות מוגנות, הן לא יוכלו להגשים את המטרה שלשמה נוצרו, וכולנו נפסיד.

מה אם זה היה קורה בישראל?

כפי שנוכחנו לדעת מכמה מקרים עדכניים, מסתבר שהחוק בישראל מתקדם יחסית למדינות מערביות אחרות, לפחות מבחינת היחס שלו לטכנולוגיות חדשניות.

כבר בדצמבר 2022 הבהירה חוות דעת של משרד המשפטים כי בישראל, ברוב המקרים, ניתן לכלול תכנים מוגנים בזכויות יוצרים במאגרים ללמידת מכונה. בעצם, במשרד המשפטים טוענים שאין הבדל בין למידה של מכונה ללמידה של אדם - הרי זה לומד וזה לומד. ההבדל היחיד הוא שעל מנת שהמכונה תלמד היא חייבת להעתיק את היצירה בשלמותה ורק בשלב התוצר ניתן לבחון את השינויים. כאן נכנסת לתמונה שאלת השימוש ההוגן.

שימוש הוגן? לא בטוח

סעיף 19 לחוק זכויות היוצרים, (שמקביל לסעיף 107 ל-Copyright Act בדין האמריקאי), הוא המשמעותי ביותר לשלב הלימוד והוא קובע מה יחשב ל"שימוש הוגן" ביצירות מוגנות. השימוש ההוגן מאפשר לעיתונאים, סטודנטים, וכל מי שלומד ומעשיר את הידע שלו להשתמש ביצירות מוגנות ולכן מן הראוי שגם מכונה תהנה מההגנה הזו.

בשני המקרים, הלמידה היא תשתית לפיתוח יכולות חדשות שמעודדת התפתחות וקידמה. לכן, קצת מפתיע שהניו יורק טיימס בא בטענה שבגינה הוא עצמו זוכה להגנות מפני העתקה. עם זאת, מספר עוגנים המפורטים בחוק עשויים להיות אלה שיכריעו את הכף לטובת הניו יורק טיימס:

  • מטרת השימוש - מטרת השימוש בחומרים מוגנים צריכה להיות ללמידה ולא לצרכים מסחריים.
  • אופי היצירה - ככל שהיצירה פחות מוגנת, לדוג' מבוססת על עובדות ונתונים, כמו כתבה עיתונאית, כך השימוש שייעשה בה יחשב הוגן יותר.
  • היקף השימוש ביצירה - ככל שהתוצר יהיה שונה מהמקור כך ייראו בו הוגן.
  • השפעת השימוש על השוק של היצירה - כאשר השאיפה היא שהשימוש לא יפגע בפוטנציאל הנובע מהיצירה המקורית.

הנקודה האחרונה מעלה דילמה נוספת כי מצד אחד, אין ספק שהבינה המלאכותית מאיימת על תעשיית העיתונות. מצד שני, אילו היה נדרש מחברות הבינה המלאכותית לשלם או להשיג אישור מכל מאגר בו הן רוצות להשתמש, הרי שהמגבלה דווקא היתה נותנת תמריץ להתקשר עם גופי תוכן מאסיביים כגון מוציאים לאור, תחנות רדיו וכדו', מה שעלול היה לפגוע ברמת הגיוון והאובייקטיביות של מאגרי הנתונים.

בישראל מסייגים את השימוש ההוגן ומסבירים כי יתכנו מקרים בהם השימוש ייחשב להפרה, בעיקר כאשר המכונה תעשה שימוש מסחרי בחומרים מהם למדה ותמכור אותם במחיר נמוך יותר או תתחרה ביוצרים המקוריים, או כאשר התוצר שלה יהיה דומה מאוד ליצירה המקורית.

למרות שהדין האמריקאי נחשב לחלוץ ה"שימוש ההוגן" שאומץ גם בישראל, בארה"ב לא פורסמו הנחיות ברורות ביחס לשאלת השימוש ההוגן על ידי מכונה. פסקי דין אחרונים בארה"ב שעסקו בזכויות יוצרים בהם חלק נרחב מהיצירה המקורית הועתק (לא על ידי מכונה), הכריעו לטובת בעל היצירה. פסק הדין הצפוי בתביעה של הניו יורק טיימס יספק הבנה של המדיניות האמריקאית ביחס לשאלת השימוש ההוגן על ידי מכונה.

לסיכום

בכל פעם שנכנסת לשוק טכנולוגיה משמעותית היא מערערת את השוק ואת המודלים הקיימים. כך קרה כשנכנסו הרדיו, הטלוויזיה, שירותי הסטרימינג ועכשיו ה-AI. נכון להיום, אין לדעת מה תהיה תוצאת המשפט ונראה כי לשני הצדדים יש טיעונים מוצדקים, אבל מה שבטוח, הולך להיות מעניין.



איריס זרזבסקי היא יועצת אסטרטגית לארגונים.
עו"ד שני מזרחי היא בעלים של משרד אסטרטגיה, יח"צ ותוכן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully