מדד איגוד האינטרנט הישראלי הבוחן הנגשת אתרי ממשל לעברית התפרסם היום (ראשון) ובו ממצאים מטרידים. מהמדד עולה כי שירותים דיגיטליים חיוניים לשעת חירום אינם קיימים בשפה הערבית כגון : ביטוח חפצים ביתיים מפני נזקי מלחמה של רשות המיסים, חדר מצב של מינהל התכנון המרכז את המידע התכנוני במנהל התכנון נוכח מצב המלחמה ועוד.
המדד המתפרסם מבצע מעקב אחר היקף הנגשת השירות והמידע הדיגיטלי הממשלתי לשעת חירום עבור האזרחים הערבים המהווים כחמישית מהציבור בישראל. המדד מצא כי הגורם בעל רמת ההנגשה הנמוכה ביותר הוא כאמור מערך הסייבר הלאומי - בו 5% בלבד מהמידע והשירותים הונגשו לציבור הערבי בשפתו. דפים ושירותים חיוניים רבים כמו דיווח על אירועי סייבר ומערכת לדיווח ובירור הודעות פישינג ופייק ניוז לא תורגמו והונגשו בערבית לציבור הערבי. בהקשר זה יצוין כי באמצע דצמבר עלה המערך בקמפיין גדול למאבק ב"שתפת".
כמו כן, שירותים ממשלתיים חיוניים נוספים בלטו בהעדר הנגשה ותרגום לשפה הערבית, ביניהם: ביטוח רשות של חפצים ביתיים מפני נזקי מלחמה של רשות המיסים, חדר מצב של מינהל התכנון המרכז את המידע התכנוני במנהל התכנון נוכח מצב המלחמה, ודף ייעודי של משרד האוצר המאגד את המידע והשירותים בנושא מלחמת "חרבות ברזל".
הבדיקה בחנה את מספר ואחוז העמודים המתורגמים לערבית ב-"אתר הלאומי האחוד" המאגד את כל המידע הממשלתי אודות השירותים והזכויות להן זכאים אזרחים מפונים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", לצד שירותים וסיוע ממשלתיים לכלל אזרחי ישראל המושפעים מהמצב הביטחוני בתחומי דיור, עבודה, רווחה, בריאות, חינוך, ועוד. יודגש כי אחוז משמעותי מתושבי הנגב הבדואים ותושבי הגליל העליון הערבים מושפעים באופן ישיר ממצב המלחמה וחלקם אף חשוף לאיום טילים ונאלץ להתפנות מביתו.
בין המשרדים הממשלתיים שבלטו לטובה במדד ההנגשה לשעת חירום עם אחוזי הנגשה גבוהים נמצאים משרד החקלאות (76%), משרד העבודה (69%), משרד הרווחה (66%), משרד התקשורת (58%), משרד הבריאות (54%) ורשות המסים (51%). הבדיקה הכללית מראה ש-39% מהמידע והשירותים הממשלתיים בנושא מלחמת "חרבות ברזל" קיימים בשפה הערבית.
המדד המתפרסם היום הינו מהלך נוסף של איגוד האינטרנט הישראלי, ובא בהמשך לפרסום מדד הנגשת מידע ושירותים ממשלתיים לחברה הערבית במרץ 2023, לפיו רק 10% בלבד מכלל המידע והשירותים הממשלתיים מונגשים וקיימים בשפה הערבית.
"המלחמה לא פוסחת על אף אחד מאיתנו"
מאיגוד האינטרנט הישראלי נמסר: "אנו רואים בנגישות ושימוש בשירותים ממשלתיים דיגיטליים רכיב בסיסי בחיי האזרח, במיוחד בתקופת חירום ומלחמה, לפיכך בחן האיגוד גם את התאמת והנגשת המידע והשירותים הממשלתיים החיוניים במלחמת חרבות ברזל לציבור הערבי בישראל בשפת אמו הערבית".
דימא אסעד ניקולא, רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי, ציינה כי "אנחנו יודעים שבתקופת המלחמה, חל זינוק בצריכת התקשורת והמסכים של ישראלים בכל הפלטפורמות, גם בחברה הערבית. בזמן שגוף כמו מערך הסייבר אמור להוות "כיפת ברזל ברשת" ולהגן על כלל האזרחים מפגיעות ואיומים שונים ברשת, הוא לא נותן מענה ל-20% מכלל האוכלוסייה בישראל. בסופו של דבר, מלחמת חרבות ברזל לא פוסחת על אף אחד מאיתנו גם במרחב הפיזי וגם במרחב הדיגיטלי, חשוב לוודא שמידע ושירותים חיוניים שאמורים להגן על האזרח גם ברשת, מותאמים לכלל האוכלוסייה כך גם מגבירים את רמת השימוש והמודעות של האזרחים הערבים לשירותים חיוניים אלו".