ארגון העיתונאים והעיתונאיות פרסם היום (חמישי) את דוח עיתונאים תחת מתקפה 2023. לפי הדוח, בשנת החולפת נרשמו 61 אירועים של תקיפה נגד עיתונאים. 31 מקרים של תקיפה על ידי כוחות הביטחון: 25 בידי כוחות משטרה ו-6 בידי חיילי צה"ל. 25 מקרים של תקיפה בידי קהל ועוד 5 מקרים של הסתה ואיומים. רוב המותקפים (49) היו גברים (11 נשים), רוב המותקפים יהודים (38) אולם יש שיעור גבוה של עיתונאים ערבים שהותקפו (18 עיתונאים). מבחינת פריסה גיאוגרפית, תל אביב היא העיר שבה היו הכי הרבה התקפות נגד עיתונאים (17), אחריה בטבלה נמצאת ירושלים (16 אירועים).
בחודש מרץ נרשם שיא אירועי תקיפה עיתונאים עם 13 אירועי אלימות. חמישה עיתונאים הגישו בשנת 2023 תלונות על תקיפה. מדובר בעלייה של יותר מ-100% לעומת מספר מקרי התקיפה של עיתונאים שארעו בשנת 2022 (28 מקרים).
אירועי ה-7 באוקטובר 2023 חשפו עיתונאים לפגיעה ישירה עקב המלחמה, אבל גם העצימו את סערת הרגשות הציבורית, והעיתונאים היו, בין השאר, האפיק שכלפיו הופנו הרבה זעם, כעס ותסכול. מאות עיתונאים מהעולם הגיעו לישראל כדי לסקר את המלחמה. חלק מהציבור לא אהב את הטון, את המונחים ואת הנרטיב של העיתונות הזרה, ולעיתים חוסר שביעות הרצון הזאת מצא ביטוי בתקיפות עיתונאים. בנוסף, חלק מהעיתונאים הזרים שהגיעו השתייכו לכלי תקשורת שמשדרים בשפה הערבית, ועצם השימוש בשפה הערבית, או השתייכות לכלי תקשורת שמשדר בערבית שימש טריגר להתקפות על עיתונאים.
15 מקרים של תקיפות פיזיות של עיתונאים נרשמו בין ה-7 באוקטובר ועד ה-31 בדצמבר 2023. שישה מהמקרים היו של תקיפת שבוצעה על ידי אזרחים נגד עיתונאים. שישה מקרים שבהם שוטרים תקפו עיתונאים ושלושה מקרים של אנשי צבא נגד עיתונאים. 10 מתוך 15 התקיפות בוצעו כלפי צוותי תקשורת זרים.
ארבעה עיתונאים ישראלים נרצחו במתקפת החמאס ב-7 באוקטובר. צלם ידיעות אחרונות ynet רועי עידן שנרצח בכפר עזה, דקות אחרי שהספיק לשלוח למערכת סרטון ובו תיעד איש חמאס מגיע לקיבוץ על גבי גלשן רוח. צלם ישראל היום יניב זוהר נרצח בקיבוצו, נחל עוז, ושני עיתונאים נרצחו במסיבת נובה, איילת ארנין מכאן 11 ושי רגב עורכת באתר TMI של מעריב.
ענת סרגוסטי, מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים: "רוב מקרי האלימות נגד עיתונאים התרחשו במהלך תשעת חודשי ההפגנות המרובות נגד ההפיכה המשטרית. עיתונאים בכלל, וצלמי עיתונות בפרט, היו ברחובות בתדירות יום-יומית כשהם מתעדים את ההפגנות ברחבי הארץ. הפגנות שהסתיימו לעיתים בפינוי אלים על ידי כוח המשטרה המקומי, ועיתונאים נקלעו לאלימות - הן על ידי ציבור מפגין והן על ידי גורמי אכיפת החוק. אנו חשים אכזבה גדולה ממערכות אכיפת החוק. התלונות שהוגשו למח"ש נגד שוטרים החשודים באלימות כלפי עיתונאים, לא זכו למענה ראוי וברוב המכריע של המקרים, התלונות נסגרו בלי שננקטים צעדים פליליים או משמעתיים נגד השוטרים החשודים. גם כאשר יש עדים ותיעוד של אירוע האלימות עצמו. יותר ויותר אנחנו מגלים שמח"ש כלל לא בודקת את החומרים המצולמים, לא מזמינה עדים למסור עדות, ואפילו לא מזמנת את השוטרים החשודים לתשאול או לחקירה. וכך אירועי אלימות משטרתית נגד עיתונאים לא מקבלים מענה כנדרש ואין שום מנגנון הרתעה".