האגודה הישראלית לתקשורת המונה מספר אנשי אקדמיה בכירים החוקרים במשך שנים את התחום פרסמה היום (רביעי) גילוי דעת גילוי דעת בנוגע לסגירת ערוץ אל ג'זירה בו היא מגנה בתוקף את החלטת הממשלה מתחילת השבוע לסגור את פעילותו של הערוץ בישראל על בסיס הוראת שעה שנחקקה בחודש אפריל האחרון.
ההחלטה הסמיכה את שר התקשורת להורות על הפסקת שידורי הערוץ בישראל, לסגור את משרדיו בישראל, להחרים את ציודו; ולהגביל את הגישה מישראל לאתר האינטרנט ולערוץ הטלוויזיה של הרשת.
"פעולות אלו חותרות תחת היסודות הבסיסיים ביותר של תקשורת חופשית בחברה דמוקרטית. אין פעולה חריפה ובוטה יותר כנגד חופש הביטוי, כנגד עיתונות חופשית וכנגד זכות הציבור לדעת מאשר מהלך ממשלתי לסגירת הנוכחות של גוף תקשורת במדינה בהליך מזורז, שאינו חייב להישען על תשתית עובדתית-ביטחונית מוצקה בעוד קיימים כלים פוגעניים פחות בחופש הביטוי כדי להתמודד עם סכנה לביטחון המדינה", נכתב בגילוי, עליו חתומים בין היתר ד"ר עמית קמה, מרצה בכיר בחוג לתקשורת, המכללה האקדמית עמק יזרעאל; פרופ' חיים נוי, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן; פרופ' איתן גלבוע, מייסד המרכז לתקשורת בינלאומית בבר-אילן; פרופ' נעם למלשטריך לטר, המייסד של בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה וכיום יו"ר המרכז לחדשנות באוניברסיטת רייכמן; פרופ' הלל נוסק, ראש מכון כנרת ע"ש דן שומרון לחקר חברה, ביטחון ושלום במכללה האקדמית כנרת;.פרופ' רועי דוידזון מאוניברסיטת חיפה; ד"ר יובל גוז'נסקי ממכללת ספיר; ופרופ' ערן לאור מהאוניברסיטה הפתוחה.
עוד כתבו החוקרים כי "הפגיעה של פעולות אלו היא בראש ובראשונה בזכותו של כלי תקשורת לעשות את עבודתו. אבל מעבר לפגיעה הנקודתית בגוף התקשורת, הפגיעה המשמעותית יותר היא בזכותם של אזרחי ישראל להחשף לדיווח של כלי תקשורת נוסף המהווה חלק מסביבת התקשורת הבינלאומית. שאלת הדיוק של הדיווח של כלי תקשורת כזה או אחר, או של ההטיות שלו אינן רלוונטיות לסוגיה האם ממשלה צריכה לאפשר את פעילות הכלי.
"כאשר קיימת לממשלה סמכות לסגור גוף תקשורת, הופכת הממשלה למעשה לשומרת סף הקובעת עבור האזרחים איזה מידע יופץ במדינה ולאיזה מידע ייחשפו. ממשלות מתפקדות כשומרות סף במדינות אוטוריטריות. בשנים האחרונות ממשלות רבות מעמיקות את אחיזתן במערכות הפצת המידע - ובייחוד אלו הדיגיטליות - כחלק מתהליך הפיכתן לאוטוריטריות. לעומת זאת, במדינה דמוקרטית מסורה ההחלטה לאיזה מידע להיחשף בידי האזרחים, שכן שיטת משטר זו מבוססת על האמונה בזכותם וביכולתם של אזרחים לשקול באופן חופשי את המידע סביבם ועל בסיסו להביע דעתם ולפעול בזירה הציבורית. כפי שציין השופט יעקב אגרנט עוד ב1953- בתקופה בה הייתה חשופה מדינת ישראל הצעירה לאיומים ביטחוניים רבים לא פחות, חופש זה יסודי וקודם "למימושן של כמעט כל החירויות האחרות" בחברה דמוקרטית. אסור שהמדינה תוכל להגבילו באופן כה דרמטי ושרירותי. השארת ההחלטה על כנה מקרבת אותנו לנהגי משטרים לא-דמוקרטיים אשר הולכים ומתחזקים במדינות כגון רוסיה, טורקיה, והונגריה. אנו קוראים, לכן, לממשלת ישראל ולשר התקשורת לחזור בהם לאלתר מההחלטה".
ביום ראשון אישרה הממשלה את החלטת נתניהו וקרעי לסגור את ערוץ אל ג'זירה בישראל. ההחלטה עברה פה אחד - שרי המחנה הממלכתי לא הגיעו לישיבת הממשלה ולא השתתפו בהצבעה.
ההחלטה הייתה אמורה לעלות בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיימה ביום חמישי, אך ראש המוסד וראש השב"כ הביעו התנגדות לאישורה בעת הזו מחשש לפגיעה במאמצים לשחרור החטופים ובתיווך הקטארי. ולכן הוחלט לדחות את ההצבעה ולהעבירה למליאת הממשלה, בו המוסד והשב"כ חזרו בהם והביעו תמיכה באישור ההחלטה.
לפי החוק, ההחלטה מורה על סגירת הערוץ למשך 45 ימים וניתן להאריכה ל-45 ימים נוספים.נכנס מיידית לתוקף אך נתון לביקורת של שופט. הצו מאפשר בין היתר את סגירת משרדי הערוץ בארץ, החרמת ציוד שידור, מניעת שידורי כתבי הערוץ, הסרת הערוץ מחברות הכבלים והלוויין, חסימת אתרי האינטרנט שלו, שלילת תעודות לע"מ מכתביו ועוד.