הקואליציה ניסתה לקדם בהליך חריג ומזורז הצעה שתפגע בתקציב תאגיד השידור הציבורי ותיצור תלות בין גוף השידור לממשלה. ועדת שרים לחקיקה הייתה אמורה להתכנס מחר (שלישי) בישיבת זום יוצאת דופן כדי לאשר הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד לפיה התקציב של התאגיד לא יהיה קבוע מראש אלא יחייב את אישור הממשלה מידי שנה. לאחר אישור ההצעה, היא תעלה כבר ברביעי לאישור בקריאה טרומית. ההליך נחשב מזורז גם בשל העובדה שההצעה הונחה על שולחן הכנסת רק היום.
בעקבות חשיפת המהלך בוואלה, היועמ"שית לכנסת בלמה את החקיקה והבהירה לקואליציה כי לא יעמוד במבחנים משפטיים.
כמו בהצעות דומות שנוגעות לרפורמה בתקשורת שמקדם קרעי בשיטת הסלאמי, מדובר בהצעת חוק פרטית שנועדה לעקוף את הייעוץ המשפטי שמתנגד למהלך. כיום תקציב תאגיד השידור הציבורי נקבע בחוק השידור הציבורי והוא מוגן מפני שינויים או קיצוצים. לפי הצעת החוק של ח"כ בוארון, תקציב התאגיד ייכלל בתקציב המדינה, ויידרש כל שנה לאשר אותו בממשלה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל. בחודש ינואר 2024, פרסם נגיד בנק ישראל הודעה לעיתונות, לפיה הסך הכולל של הוצאות המלחמה בשנים 2023 ועד 2025 צפוי לעמוד על כ-220 מיליארד שקלים חדשים. הממשלה אישרה קיצוצים רוחביים בתקציבי כל משרדי הממשלה על מנת לעמוד בהתחייבויות הנדרשות עקב המלחמה. בין משרדי הממשלה מהם קוצץ תקציב ניתן למצוא את משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך. הקיצוץ לא פסח גם על תקציבים אחרים הקבועים בחוק, כדוגמת תקציב הספריות הציבוריות. במצב הנוכחי במדינה, ראוי ונדרש מכל הגופים הציבוריים בישראל, להירתם למאמץ המשותף בדרך כזו או אחרת".
עוד נכתב: "תאגיד השידור הישראלי הציבורי, כשמו כן הוא, ציבורי. על כן גם תקציבו השנתי של התאגיד צריך להיות ממומן מקופת הציבור - דהיינו מתקציב המדינה. מוצע לקבוע כי תקציב תאגיד השידור ימומן, בין השאר, מתקציב המדינה, ובכך יהיה כפוף גם הוא לשינויים המתבצעים מעת לעת בתקציב המדינה".
קרעי ניסה בעבר להתערב בתקציב התאגיד אך נבלם על ידי משרד האוצר. היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, כתב אז כי לא נעשתה עבודת מטה כלשהי בין הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת לבין האוצר וציין בין היתר כי השינויים ששר התקשורת מבקש להוביל "יוצרים חשש להגדלה משמעותית של תלותו של התאגיד בממשלה".
"כמו גנבים בלילה"
חה"כ בוארון מסר תחילה בתגובה: "גם תאגיד השידור הציבורי, כמו כל משרד ממשלתי ורשות ציבורית, צריך להיכנס מתחת לאלונקה ולתת את חלקו במאמץ המלחמתי. הצעת החוק לא תאפשר חלילה להתערב בתוכן ובעמדות התאגיד, אבל לא יכול להיות שהתאגיד יהיה 'נסיך', אקס טריטוריה תקציבית, שוכן מחוץ לספר התקציב, וכאשר יש קיצוץ רוחבי התאגיד לא נכנס מתחת לאלונקה, ולא שותף למאמץ המלחמתי, בעזרת ה עם התיקון לחוק גם התאגיד יתרום את חלקו למאמץ המלחמתי".
לאחר מכן מסר: "הצעת החוק אותה הגשתי, להכנסת תקציב תאגיד השידור הישראלי הציבורי לבסיס התקציב - באופן שקיצוץ רוחבי בתקציב המדינה ככל שיהיה, יחול גם על התאגיד - הינה הצעת חוק חשובה ואין לי ספק שהצה"ח תעבור בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל כיוון שהקואליציה והממשלה תומכים בה באופן גורף. עם זאת, נעניתי לבקשת היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפק, להעביר את ההצבעה לפתיחת מושב החורף על מנת להעביר את הצעה"ח תהליך סדור ומלא כנהוג. סיכמתי עם ראשי הקואליציה כי ההצעה תקבל תעדוף עליון והחקיקה תושלם בעזרת ה', עוד טרם ההצבעה על תקציב 2025".
בתגובה משותפת של: ארגון העיתונאים, הפורום הדוקומנטרי בישראל, איגוד התסריטאים, איגוד הבימאיות והבימאים, אקט איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, שח"ם - ארגון השחקנים והשחקניות בישראל, איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט בישראל, איגוד המפיקים, איגוד האנימציה, האקדמיה הישראלית לטלוויזיה וקולנוע ותל"י צויין כי: "כמו גנבים בלילה, הקואליציה מקדמת הצעת חוק המבקשת להכפיף את העצמאות התקציבית של תאגיד השידור לממשלה ולחייב את אישור תקציב התאגיד בממשלה מידי שנה, וזאת בניגוד למצב הקיים היום.
"אנו מתנגדים לכל התערבות בתקציב התאגיד ובעצמאותו. הפרדה בין הדרג הפוליטי לבין תאגיד השידור היא הכרחית כדי לשמר את חופש הביטוי, העיתונות והיצירה.
"התערבות של פוליטיקאים בתקציב תאגיד השידור תחסל את עצמאות השידור הציבורי, תכפיף אותו לגחמות פוליטיות של שלטון מזדמן ותותיר את הצופה ללא אפשרות להכיר ולנתח את המציאות. הצעד הזה הוא חלק ממגמה רחבה של ניסיון להשתלט על כלי תקשורת ולהכפיף אותם לידי הממשלה".
מכון זולת מסר בתגובה: "השינוי שהממשלה מנסה לעשות יאפשר לממשלה לשלוט בתקציב התאגיד, מה שיפגע קשות בעצמאותו וביכולתו לשמש כגוף תקשורת חופשי ובלתי תלוי. הצעת החוק הזו מגיעה בהקשר של אמירות ברורות של שר התקשורת קרעי, שלא מסתיר את כוונתו לסגור את התאגיד בעתיד. לאור זאת, וכן לאור מהלכים נוספים של הממשלה להשתקת הקולות הביקורתיים כנגדה בתקשורת, מדובר בסכנה חמורה לתקשורת החופשית בישראל.
"אנחנו קוראים לכל חברי הכנסת להתנגד להצעה זו ולהצעות חוק נוספות שמקדמת הממשלה הנוכחית, שכל עניינן התערבות ממשלתית בוטה בגופי התקשורת - לחיזוק תקשורת מטעם וריסוק התקשורת החופשית".