השבוע יתקיים בבג"ץ הדיון על העתירה של עיתונאי חדשות 13 באשר למינוי יוליה שמאלוב־ברקוביץ' למנכ"לית חברת החדשות. האם השופטים, שלא דחו את העתירה על הסף, יחרגו ממנהגם שלא לעסוק בסוגיות תקשורתיות במגזר הפרטי - ויראו באירוע מקרה קיצון? ואולי דווקא ההפך, העתירה תידחה, ומינויה יקבל לגיטמציה - למורת רוחם של העובדים? ומה תהיה השפעה של כל החלטה על הענף?
ד"ר מתן גוטמן, מומחה למשפט מינהלי ופרשן משפטי באולפן ynet' שוחח עם אראל סג"ל ודוד ורטהיים ב־103fm על הנושא. "אפשר לקבל את העתירה בכך שהמינוי ייפסל או אפשר לקבל את העתירה בכך שזה יוחזר לדיון, שזה לדעתי אולי סיכוי יותר סביר - שזה לא ייפסל, אלא יגידו שההליך לא היה תקין", אמר גוטמן והוסיף: "אני חושב שיש פה סכנה (אם העתירה תתקבל)".
לדבריו, "למעשה באים ואומרים שכללי המשפט המנהלי חלים על פעולה של כלי תקשורתי פרטי ואז מחר בבוקר 'בואו נעתור לבג"ץ על החלטה של דירקטוריון 'חדשות 12' לשנות את לוח השידורים. עד היום אין פסיקה שאומרת, גם לא גופי תקשורת שפועלים ברישיון, הם גוף דו-מהותי. ברגע שאתה קובע שזה דו מהותי, אתה מזמין את בג"ץ להתערב בתקשורת".
עם זאת טען: "אם הדירקטורים פעלו באיזשהו ניגוד עניינים (זו אחת הטענות המרכזיות של עובדי החברה באשר לאופן מינויה של שמאלוב-ברקוביץ' ד.ו), זה אסור. אין בכלל שאלה". ורטהיים אמר כי "אני חושב שהעתירה הזאת יכולה להיות חרב פיפיות עבור העובדים, לא בהקשר המשפטי בכלל. אני חושב שברגע שלא מתקבלת עתירה, זה כאילו מלבין את המינוי, הופך אותו לטוב, לראוי ואז הם מאבדים בעצם כל אפשרות לשנות אותו".
בתגובה העריך גוטמן: "קשה לי להאמין שבג"ץ ייכנס למינוי לגופו ויגיד אם היא כן ראויה או לא ראויה. אם יוכח פה ניגוד עניינים, אין ספק שזה פגם. נראה שזה יוחזר אולי לאיזשהו הליך תקין, לקיים הליך מחדש, כך זה נראה לי".