משטרת ישראל תפצה את העיתונאי יאסר עוקבי ב-36 אלף שקלים. כך פסק היום (א') נשיא ביהמ"ש השלום בבאר שבע השופט עמית יריב, שדן בתביעה שהגיש ארגון העיתונאים והעיתונאיות יחד עם עוקבי, שהותקף, נעצר ועוכב שלא כדין לפני כשנתיים.
בינואר 2022 הגיע עוקבי, שעובד ברדיו נאס ובאתר כל אל-ערב, לסקר מבצע של נטיעת עצים בנגב. למרות שהציג את עצמו כעיתונאי, הוא עוכב על ידי הכוחות בשטח.
השופט יריב דחה את טענת המשטרה כאילו עוקבי סירב להזדהות מספר רב של פעמים. הוא כתב בפסק הדין כי "תכליתו של הפיצוי שנפסק היא לשוב ולהבהיר, כי במדינה דמוקרטית עיכוב או מעצר אינם, ואסור שיהיו, אמצעי ענישה או הרתעה: עיכוב או מעצר הם אמצעים קשים, שיש לעשות בהם שימוש רק כאשר אין דרך אחרת, פוגענית פחות, להשיג את אותן תכליות".
עוד צויין בפסק הדין כי "חומרה יתרה יש לראות, לטעמי, בכך שהעיכוב נעשה לאחר שקצין המשטרה ידע כי המעוכב הוא עיתונאי, שאז ניתן להוסיף לממד ה'ענישה' שבעצם העיכוב גם את הפגיעה המובהקת ביכולתו של התובע למלא את תפקידו העיתונאי, וניסיון למנוע תיעוד וסיקור של האירוע,
כמו כן ציין השופט יריב כי "אין מדובר בהתרשלות נקודתית, שניתן להסבירה בלחץ בעת אירוע מבצעי, שכן התנהלותה הפסולה של הנתבעת המשיכה גם לאחר שהובא התובע לתחנת המשטרה, תוך הפרה ברורה של נהלי הנתבעת עצמה".
השופט יריב ביקר את מהימנות טענות המשטרה בתיק: "היקף הפיצוי משקף גם את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהלותה של המשטרה בהליך דנן - כאשר הציגה גרסה עובדתית שאינה עולה בקנה אחד עם הראיות המצויות בידיה היא; כאשר המשיכה בהעלאת טענות שיש בהן כדי להטיל דופי בתובע, אף שהיה ברור כי אין בידיה כל ראיות לתמוך בהן טענות אלה, והחמור מכל - כאשר קצין משטרה בכיר, סגן ניצב המשמש כיום כמפקד תחנה, הציג גרסה שנסתרה בראיות אובייקטיביות, שחלקן הוגשו בידי הנתבעת עצמה. התנהלות המשטרה במקרה זה מעוררת אי-נוחות, לשון המעטה. לא זו בלבד שנראה כי סנ"צ מזובובסקי, קצין משטרה בכיר, עשה שימוש שלא כדין בסמכותו כדי להרתיע מי ש'איים' להתלונן נגדו מלעשות כן, אלא שבדרכו לעשות כן, הוא לא היסס לייחס לתובע ביצוע עבירות שלא היו ולא נבראו, ומכל מקום - לא תועדו ולא הובאו ראיות להוכחתן. כאמור - התובע אף לא נחקר על אותן עבירות, ומכאן שקיים חשש שאותן עבירות לא היו אלא אמתלה שנועדה להצדיק עיכוב והבאה לתחנת המשטרה - בין כדי להרתיע את התובע, ובין כדי ליצור "משקל נגד" לתלונה עתידית, באופן שיפגע במהימנותו של התובע בהליך עתידי. המשקל הניכר שמייחסים בתי המשפט וגופי חקירה לגרסאותיהם של שוטרים - ודאי קציני משטרה, ודאי קציני משטרה בכירים - מחייב אותם לעמוד באמת מידה מחמירה של אמינות ושל יושר - ואין לי אלא להצר על כך שסנ"צ מזובובסקי לא עמד באמת מידה זו".
העיתונאי יאסר עוקבי מסר כי: "פסק הדין מהווה תמרור אזהרה, בעיקר בימים אלה, לשוטרים ולקצינים בשטח. אין ספק שהחלטת נשיא בתי משפט השלום בב"ש מדברת בעד עצמה, ומחדדת את מה שכל שוטר, זוטר כבכיר, צריך לדעת. לא עוצרים כנקמה או כהרתעה. מהיום הראשון שהגשתי את התביעה, ראיתי לנגד עיניי את ציבור העיתונאים והעיתונאיות שאני מייצג כחבר ועד ארגון העיתונאים.ות בישראל. מקווה שגם פיקוד המשטרה יפנים את פסק הדין החשוב והתקדימי הזה".
מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות ענת סרגוסטי ציינה כי: "יש לברך על כך שבית המשפט הבין את האירוע גם מבעד למסכת ההטעיות שבהן ניסו השוטרים בשטח להשתמש כדי להצדיק את המעצר והחיפוש הבלתי חוקיים, של עיתונאי שכל חטאו היה שניסה לבצע את עבודתו למען האינטרס הציבורי. נקווה שמשטרת ישראל תלמד את פסק הדין הזה לעומק, ובכלל זה השוטרים שהיו מעורבים באירוע וננזפו על יד בית המשפט".
את העתירה הוביל היועץ המשפטי של ארגון העיתונאים והעיתונאיות עו"ד אמיר בשה
ממשטרת ישראל נמסר:
פסק הדין התקבל היום והוא נלמד על ידי הפרקליטות לטובת קבלת החלטה באשר להגשת ערעור.