ממשיך להעביר את הרפורמה, בחלקים: שר התקשורת שלמה קרעי הודיע כי ביום ראשון תעלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי, אותה יזם יחד עם חברת הכנסת טלי גוטליב. על פי ההצעה, שידורי הטלוויזיה ושידורי רשת ב' של התאגיד יועברו לידיים פרטיות, והתאגיד יחדל לקבל תקציב ממשלתי. מדובר בהצעה שלישית בסדרת הצעות חוק הנוגעות לתאגיד, לאחר ששתי הצעות קודמות העוסקות בקיצוץ תקציב התאגיד ובפיקוח על שידורי החדשות והאקטואליה כבר אושרו בקריאה טרומית.
בפעם הקודמת שניסה קרעי לסגור את התאגיד, אז בשיא ניסיון ההפיכה המשטרית, הוא לא הצליח לגייס לשם כך רוב בקואליציה, ובצל המחאה נכנע לדרישת נתניהו להסיר את הנושא מסדר היום.
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, התאגיד פועל בתקציב שנתי של כ-800 מיליון שקלים, המורכב מתקציב ממשלתי קבוע וצמוד למדד, ומגביית אגרת רדיו לרכב. יוזמי החוק טוענים כי "בעידן של טלוויזיה רב-ערוצית ואינטרנט בנגישות גבוהה, הטענה שנדרש שידור ציבורי כדי לתת מענה לרב-תרבותיות בישראל אינה רלוונטית יותר".ההצעה מבקשת לקבוע כי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו תפרסם מכרז להפעלת שידורי הטלוויזיה והרדיו של התאגיד. במידה ולא ייבחר זוכה במכרז, יופסקו שידורי התאגיד והארכיון יועבר לבעלות המדינה.
על פי ההצעה, ארכיון התאגיד וזכויות הקניין הרוחני יועברו לבעלות המדינה בתום שנתיים מיום תחילת החוק, והמדינה תעמיד אותם לרשות הזכיין שייבחר. החוק מעניק לשר התקשורת סמכות לקבוע הקלות במחויבויות בעל הרישיון לתקופה של עד שלוש שנים מתחילת השידורים. יתר שידורי הרדיו של התאגיד יופסקו לחלוטין בתום שנתיים מיום תחילת החוק, ובמקביל יבוטל סעיף 84 לפקודת התעבורה, המסדיר את העברת התוספת לאגרת רישוי רכב כחלק מתקציב התאגיד.במסגרת החוק, בעל הרישיון החדש יהיה כפוף להוראות הרשות השנייה, בדומה לערוצים המסחריים הקיימים. עם זאת, שר התקשורת יוכל לקבוע הקלות מסוימות בתקופת המעבר. לגבי רשת ב', מי שיזכה במכרז יורשה להשתמש במותג הקיים ויוכל לשדר פרסומות, הודעות חסות ותשדירי שירות בכפוף לכללי הרשות השנייה.
החל מהיום (שלישי) פועל התאגיד ללא מועצה המפקחת על תקציביו ותכניו, זאת בשל שורת מינויים בעייתיים של השר עצמו - שנתקלו בקשיים משפטיים ונידונים כעת בבג"ץ. כעת קרעי מבקש להשתמש בכך כטיעון נוסף לקידום ההפרטה ומתרץ את המצב שנוצר "בחסות היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ".
במקביל, עם כניסתו של ישראל כ"ץ לתפקיד שר הביטחון, גוברים (שוב) הקולות בליכוד לסגור גם את התחנה הצבאית גלי צה"ל. הטענות מתמקדות בסיקור המכונה "חד צדדי ולא אובייקטיבי", והדרישות נעות בין איזון התכנים, החלפת מפקד התחנה ועד להפרטתה או סגירתה.
מארגון העיתונאים נמסר בתגובה: "בשעה שכתבי הצפון והדרום של תאגיד השידור מסקרים את המלחמה הקשה ביותר שהיינו בה, ומשפחות עובדי התאגיד מגוייסות גם הן למאמץ, השר קרעי מציע להפריט את מקום העבודה שלהם, ולמעשה לסגור אותו. אובדן הבושה הוא חמור בדיוק כמו הפגיעה הדרמטית בחופש העיתונות ובדמוקרטיה.
"ארגון העיתונאים והעיתונאיות החל לגייס את כלל העיתונאים והעיתונאיות בישראל למאבק הציבורי לשמירת השידור הציבורי נקי מפוליטיקה, ויעמוד איתן לצד עובדי ועובדות התאגיד. הציבור בישראל אוהב ומעריך את השידור הציבורי המפואר, האיכותי, המעמיק והמגוון ולא יתן יד לכל פגיעה בו. הצעת החוק הרעה הזו תיבלם, והשר קרעי יצטרך לעשות חשבון נפש נוקב על התוכניות האפלות שלו לחיסול העיתונות החופשית בכלל, והשידור הציבורי בפרט".
ממטה המאבק למען היצירה המקורית נמסר: "בימים מורכבים למדינת ישראל, בימים שהציבור זקוק למפלט ולרוח, בימים בהם התאגיד מוציא לאויר העולם סדרות כמו "קופה ראשית", "המפקדת", "הצבי" אודות אליעזר בן יהודה או "שקשוקה" ורבות אחרות, שהם אויר לנשימה, בימים בהם התאגיד מעלה תכניות שהן שירות לציבור כמו אולפנים מיוחדים לילדים, פרויקט תיעוד 360 לכל נרצח בטבח ה-7 באוקטובר, דווקא עכשיו פועל שלמה קרעי בכל כוחותיו, יחד עם חברי הכנסת של הליכוד גוטליב, בוארון ואחרים, לחיסול התאגיד. כדברי חבר הכנסת מתן כהנא עם ישראל עדיין לא התחיל את תהליך הריפוי משנת המלחמה הקשה ובמקום להרגיע ולחבר, מציע השר לשפוך חבית דלק על מדורת הפילוג והשיסוי. אנו קוראים לכל נבחרי הציבור להתנגד לצעדים הללו ואנו נהיה שם להיאבק בכל התכניות של קרעי וחבריו, בכל מקום ובכל עת ולקרוא לו להתחיל לפעול לטובת שוק התוכן והתקשורת בישראל במקום לנסות להרוס אותו".