השפעות ה-7/10 ממשיכות להדהד: סקר מקיף שנערך עבור לאחר 14 חודשי מלחמה עבור וואלה חושף נתונים נתונים לא פחות ממדהימים - בראשם כי 90% מהציבור היהודי סבור שיש לרסן את כוחן של הרשתות החברתיות ושצריך לטפל בהן בהיבטי אנטישמיות, פייק ניוז ותכנים לא הולמים.
במחקר, שנעשה על ידי מכון מדגם בראשות מנו גבע ובשיתוף iPanel השתתפו 511 מרואיינים במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה היהודית הבוגרת (+18) בישראל. טעות הדגימה המרבית בסקר 4.4% -/+.
המחקר, ראשון מסוגו, בדק משתנים שונים הקשורים לתפיסת הציבור את הרשתות החברתיות - תפיסה שהשתנתה משמעותית לאורך המלחמה, הן בשל השימוש שעשה בהן חמאס בצל ה-7/10 והן בשל היות הפלטפורמות לתיבות תהודה של מסרים אנטישמיים. המחקר בדק גם נושא בו ישראל מפגרת בעקביות אחר העולם המערבי - והוא (היעדר) הרגולציה על ענקיות האינטרנט.
בדומה לממשלות קודמות, גם שר התקשורת הנוכחי שלמה קרעי בוחר שלא לטפל בנושא או לחוקק, אלא שבניגוד לשרים קודמים - שלא פעלו מסיבות רבות, חלקן קשורות ללובי של הענקיות בישראל, הפעם נראה כי היעדר המיסוי מתיישר היטב עם תפיסתו של השר להחליש את כלי התקשורת המקומיים. מדי שנה, נזכיר, משלמים גופי התוכן הישראלים מיסים גבוהים - בשעה שהם מתחרים מול גופים בינ"ל שלמעשה פועלים במגרש בחינם.
לפני מספר חודשים, גופי התקשורת הישראלים יצאו בפניה דחופה לשר התקשורת קרעי בבקשה להתניע רגולציה מול ענקית הטכנולוגיה גוגל, זאת בעקבות פסיקת בית המשפט בארה"ב שקבע כי החברה התנהגה כמונפול בתחום החיפוש והפרסום. על המכתב היו חתומים מעריב, גלובס, ישראל היום, מאקו, וואלה, ג'רוזלם פוסט, תחנות הרדיו 103 FM רדיו צפון, 100FM, 99FM, רדיוס, וכן הערוצים המסחריים קשת ורשת.
"תעשיית התוכן הישראלית עוברת בעשור האחרון שינוי מואץ, במסגרתו תכנים ישראלים מופקעים ע"י ענקיות דאטה וטכנולוגיה זרות", נכתב בפניה. "חברות זרות אלה מהוות חיץ, מלאכותי ובלתי מוצדק, בין יצרן התוכן הישראלי לצרכן הישראלי. ברוב המדינות המפותחות בעולם, זיהו את החשש התחרותי במציבות ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומי על התחרות בתחום התקשורת העצמאית, על הדמוקרטיה ועל שוק היצירה ובתרבות המקומית".
מאז, כאמור, לא נעשה דבר.
פלטפורמה לאנטישמיות ושנאת ישראל
לנתונים: מהסקר עולה אם כן, כי 90% מהישראלים מסכימים שיש לרסן את כוחן של הרשתות החברתיות: יוטיוב, טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וטלגרם.
למעלה מ-90% מהנשאלים ציינו שחשוב להם שיטפלו בנושאים שונים הנוגעים לרשתות החברתיות, ובעיקר ב: שימוש בהן כפלטפורמה לאנטישמיות ושנאת ישראל (95%), הפצת מידע כוזב ופייק ניוז (92%) וחשיפה לתכנים לא הולמים (91%). 66% סבורים ששר התקשורת הוא הגורם הציבורי בישראל שצריך לטפל ולהסדיר את פעילותן של הרשתות החברתיות ולדאוג לתחרות שוויונית מולן; 25% ציינו את שר המשפטים.
65% סבורים שהשימוש ברשתות החברתיות וצריכת התכנים שלהן הוא דבר שפוגע בלכידות החברה הישראלית ומעמיק את השסעים בה; 55% סבורים שזה פוגע בחיבור לתרבות הישראלית ולתוכן בשפה העברית. 58% סבורים שהרשתות החברתיות צריכות לשלם מיסים גם בישראל.
הסקר בדק כאמור גם את השפעות טבח ה-7/10 על התפיסה של הרשתות. מהנתונים עולה כי 88% שמעו על הפצת מידע כוזב ופייק ניוז בקשר לרשתות החברתיות, 84% שמעו שהרשתות החברתיות משמשות כפלטפורמה לאנטישמיות ושנאת ישראל, 78% שמעו שהרשתות החברתיות משמשות כפלטפורמה של ארגוני אויב להשפעה על תודעה של הציבור בישראל ועל החוסן הלאומי.
עוד עולה כי 39% שינו את התפיסה שלהם כלפי הרשתות החברתיות לרעה מאז השבעה באוקטובר, רק 4.6% שינו אותה לטובה.
גם נושא האמון והפרטיות ברשתות נבדק, וגם שם התפיסה הרווחת היא שלילית: 75% לא סומכים על אינסטגרם שתטפל באחריות במידע האישי שלהם ו-74% לא סומכים על טלגרם; בהתאם למגמה העולמית ולהחלטה לאסור את השימוש ברשת בארה"ב - 83% לא סומכים על טיקטוק. 69% סבורים שלטיקטוק השפעה שלילית על החברה בישראל, רק 3% סבורים שהשפעתה חיובית. 51% סבורים שלטלגרם השפעה שלילית על החברה בישראל, רק 8% סבורים שהשפעתה חיובית.
בנוסף, לפי הסקר מקור המידע האמין ביותר לצריכת חדשות (32%) הוא טלוויזיה, לעומת 6% שחושבים שהמקור האמין ביותר הוא רשתות חברתיות.