הנהלת "הארץ" מגישה עתירה לבג"ץ בעקבות החרם הממשלתי שהוטל עליה. בעיתון דורשים צו על תנאי, צו ביניים וצו מוחלט להפסקת החרם. הטענה המרכזית בעתירה היא ששר התקשורת שלמה קרעי, "חיפש" להטיל את החרם כבר מתחילת המלחמה, זאת במקביל לניסיון להעביר את תקנות שעת חירום - הרבה לפני נאום שוקן, שהוביל לכאורה לחרם. כפי שנחשף בוואלה, בהארץ ביקשו לאחרונה את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה בנושא החרם, ולאחר שזו הבהירה שתתייחס רק בבית המשפט - בהארץ נאלצו לעתור.
נזכיר: מזה חודשים שקרעי מנסה לקדם תקנות שעת חירום שישדרגו הוראה בחוק הפלילי על "תעמולה תבוסתנית והמרדה". מאחר ומדובר בעבירה שדורשת להוכיח כוונה פלילית ומוגשת רק באישור פרקליט המדינה, קרעי מנסה לייצר תקנות כאלה, שיסמיכו אותו לקבוע מה יעלה כדי תעמולה תבוסתנית, ויקלו מאד להגיש כתבי אישום, כולל הסמכה של השר לבטחון לאומי לאשר מעצרים. את טיוטת התקנות הזו הוא ניסה להעביר בממשלה ביחד עם החרם על הארץ בנובמבר 2023, ונכשל בסיבוב הראשון.
עוד נכתב בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד זאב ליאונד, דור ליאונד ואלון נדב המייצגים את העיתון, כי בהחלטת הממשלה יש "ניסיון באמצעות הצהרות, לדלג על קבלת החלטה תקינה שמחייבת בייעוץ משפטי". כך למשל, בהנחיות שיצאו מטעם מנכ"לי משרדי ממשלה לבטל מנויים להארץ לכל העובדים עוד לפני שהייתה החלטת ממשלה בכלל. גם כשניתנה החלטת ממשלה חודש לאחר מכן היא היתה דקלרטיבית והתייחסה רק להפסקת פרסומים ולא ביטול מנויים. עוד נטען בעתירה כי הניסיון "לחנך" גופי תקשורת אילו דעות להביע ואילו מאמרים לפרסם באמצעות תקציבי ציבור לפרסום ממשלתי הוא פסול מעיקרו.
העתירה שהגישה הנהלת הארץ מצטרפת לזו שהוגשה לפני מספר שבועות על ידי ארגון העיתונאים וועד עיתונאי הארץ-דה מרקר, ולא מן הנמנע ששתי העתירות יידונו במשותף.
בעתירה שהוגשה על ידי היועץ המשפטי של הארגון עו"ד אמיר בשה צויין כי: "החלטת הממשלה מביאה לפגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש העיתונות, ובתוך כך ביסודותיה של הדמוקרטיה, ואף נועדה להביא לפגיעה במצבו הכלכלי של הארץ, ולפגיעה קשה בזכויותיהם האישיות והקיבוציות של עובדי הארץ. כמו כן, עולה התנהלות אסורה בכל הנוגע להליכי קבלת החלטות ולמוטל על נושאי משרה ציבורית בהתנהלותם".
עוד מציין היועץ המשפטי של ארגון העיתונאים: "דחיפות הגשת העתירה נובעת מפעילות משרדי הממשלה השונים בהפסקת התקשרויות עם עיתון הארץ, לרבות ביטול מינויים אישיים לעובדים וגם כן מאפקט המצנן המצטבר שמייצרת החלטת הממשלה והנחיות משרדי הממשלה, לצד התבטאויות אסורות של פוליטיקאים ונושאי משרות ציבוריות".
לפני כחודשיים הממשלה הכריזה על ביטולי כל הפרסומים הממשלתיים והמינויים, והחרמת עיתון הארץ, והורתה לכל גופי הממשלה או כאלו המתוקצבים על ידה, לא להתקשר עם הארץ בכל דרך שהיא ולא לפרסם בו פרסומים כלשהם.
בהודעת הממשלה נכתב כי "ההחלטה הגיעה בעקבות מאמרים רבים שפגעו בלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם ובזכותה להגנה עצמית, ובפרט לאור דבריו האחרונים של מו"ל עיתון הארץ, עמוס שוקן, שהתבטא בוועידת העיתון בלונדון בדרך של תמיכה בטרור וקריאה להטלת סנקציות נגד הממשלה".
עוד נכתב בהודעת הממשלה כי "אין לאפשר מציאות שבה מוציא לאור של עיתון רשמי במדינת ישראל יקרא להטלת סנקציות נגדה ויתמוך באויבי המדינה בעיצומה של מלחמה ועוד ימומן על ידה, בשעה שגופים בינלאומיים פוגעים בלגיטימיות של מדינת ישראל, בזכותה להגנה עצמית ומטילים בפועל סנקציות נגדה ונגד ראשיה (כולל סנקציות פליליות)".
שוקן אמר: "מחבלים פלסטינים הם לוחמי חירות ויש להטיל סנקציות על ראש הממשלה והשרים סמוטריץ ובן גביר", וכן: "לממשלת נתניהו לא אכפת להשליט שלטון אפרטהייד אכזרי על האוכלוסייה הפלסטינית". מאוחר יותר הסתייג שוקן מהדברים ועובדים בעיתון אף הוציאו גילוי דעת המתנגד לדבריו.