אפשר להתווכח עד כמה דיווחי התקשורת, לא רק בישראל, משקפים את המציאות כפי שהיא. כמובן שדיון כזה יצטרך להגדיר מהי מציאות עובדתית, כלומר כזאת שאין לגביה מחלוקת, אלא רק לגבי הפרשנות - דיון פילוסופי מרתק שתידרש יריעה רחבה הרבה יותר מטור דעה בכדי לכסות.
מה שכן, באדיבות המחלוקת הזאת על העובדות, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובה של השרה לשוויון חברתי, מאי גולן, לבין חדשות 12, זכינו להצצה מפחידה אל מה שעלול להיות "המציאות" החדשה, זאת שבה העובדות עצמן הופכות לשנויות במחלוקת.
עד לא מזמן, נסבו הוויכוחים הפוליטיים על פרשנות, כלומר - על דרכי התגובה למציאות שעל הפרטים בה לא היה חולק. אם ניקח דוגמה רלוונטית לימים הללו, הרי שעל העובדה שחמאס פתח במתקפה רצחנית נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023, אין חולק. מכאן והלאה: איך הגיב צה"ל, מה צריך לעשות, האם למחוק את עזה כדרישתם של אחדים או להאכיל אותה כדרישתם של אחרים, מה לעשות בסוגיית השבויים ומי ישלוט ברצועה ביום שאחרי - כל אלה נתונים לוויכוח.
בעצם רגע, אפילו העובדות כאן מקובלות רק עלינו, הישראלים. בעולם הרחב יש לא רק מי שטוענים שהטבח הוא בגדר התנגדות עממית לגיטימית לכיבוש, אלא שבכלל לא היו דברים מעולם, לכל היותר אירעה איזו תקרית-גבול שהישראלים ניפחו לממדי טבח באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדישות נתמכות בבינה מלאכותית...
מזעזע ככל שזה יישמע, הדעה הזאת לא רק מקובלת על חוגים נרחבים מכפי שהיינו רוצים להאמין, ברחבי העולם, אלא נתמכת, גם אם בעקיפין, על ידי מדינאים ואנשי עסקים מהחזקים והמשפיעים ביותר. תכף נגיע אליהם, אבל קודם כל ננסה לצלול לעומק הסכסוך שבין חדשות 12 למאי גולן.
חדשות 12, באמצעות יוסי מזרחי ודפנה ליאל, הגישו לצופים מה שנראה כתחקיר עיתונאי ראוי: הם שמעו עדויות, אספו ראיות, הקליטו הקלטות - וארזו הכל לכדי כתבה שהפכה בסיס לחקירת משטרה (אם כי ספק עד כמה רצינית תהיה חקירתה של זו, הסרה למרותו של שר מפוקפק). כלומר, פעלו בסטנדרטים עיתונאיים מקובלים.
חזקה על כל עיתונאי, בוודאי על עיתונאים ותיקים כמזרחי וליאל, שהוא יודע שמה שהוא מביא לעיון הציבור צריך להיות מוצק ברמת הוכחה בבית המשפט, שאם יתבע על ידי נשוא התחקיר, יוכל לטעון "אמת דיברתי", ההגנה הראשונה והיעילה ביותר נגד תביעות דיבה.
אבל מה עם חובתו של מי שמנסה להדוף את הטענות? מאי גולן הייתה יכולה לומר שמבחינתה לא היו דברים מעולם. היא הייתה יכולה להוסיף כל מני סופרלטיבים אחרים כמו "תחקיר שקרי", מסוג התגובות שעיתונאים רגילים לקבל ממי שתלו על עמוד הקלון. רק שמאי גולן בחרה בתגובה מסוג אחר: היא טענה שההקלטות שלה "בושלו" באמצעות בינה מלאכותית.
מדובר בטענה חמורה שכמוה כהאשמה בזיוף - מה שגרם לחברת החדשות של ערוץ 12 לשלוח לגולן מכתב התראה ולדרוש התנצלות ופיצוי בגובה חצי מיליון שקל, על מה שעורכי הדין של הערוץ כינו: "דברי לשון הרע חמורים".
נניח לרגע למאי גולן ונתפוס מעט אמריקה - ולא סתם, כי עם הנשיא הישן-חדש שמגהץ את חליפתו לקראת טקס ההשבעה שלו בעוד כשבוע.
למי שכבר שכח: טראמפ כבר הושבע פעם לנשיא בטקס שסבל ממיעוט משתתפים, במיוחד אם משווים אותו לקהל שליווה את הנשיא שקדם לו, ברק אובמה. כאשר הוצגו צילומים של הרחוב החצי-ריק, לעומת זה שעלה על גדותיו בעת השבעת אובמה, הגיבה הדוברת שלו שזה לא נכון.
כאשר עימתו אותה עם העובדות, באמצעות צילומים, היא אמרה משפט מדהים: "כן, אלה העבודות, אבל לנו יש עובדות אלטרנטיביות". המשפט ההוא עורר בשעתו בעיקר לעג, שכן אף אחד לא חשד בכך ש"עובדות אלטרנטיביות" או בשמן העממי יותר, "פייק ניוז", עומדות לעצב את חיינו עד שלא ניתן יהיה עוד להבחין בינן לבין חדשות אמת.
אם נביט מעט לאחור, בהיסטוריה הקרובה של התקשורת, נגלה שמה שהחל כוויכוח לגיטימי על מידת השפעתה של תפיסת עולם אחת על התקשורת ודרישה לגוון את מקורותיה, יצרו תקשורת אלטרנטיבית, שלא רק מפרשת את אותן עובדות מנקודת השקפה שונה, אלא מייצרת עובדות כדי שיתאימו לנראטיב שהוכן מראש.
מתעשרים מהשקרים
אם מקודם דיברנו על ה-7 באוקטובר כמשהו שישראלים חוו כטראומה, אבל בעולם הטילו ספק במהימנותו, אזי גם כאן, בבית פנימה, נרקמה לה עלילת דם לפיה הטבח התאפשר בזכות מעשה בגידה ושיתוף פעולה של קושרים מבפנים.
מה שנדמה היה שהוא נחלתם של כמה הזויים שמאמינים בפלטפורמות תקשורתיות שמייצרות פייק ניוז, קנה לו אחיזה עד כדי כך שאפילו סגן יו"ר הכנסת רמז אליו, בדברי הבלע שלו נגד האלוף במיל' יאיר גולן. שימו לב למה שאמר ואטורי. הוא לא אמר שהייתה בגידה, אלא שלא יתפלא אם יאיר גולן היה בין אותם "בוגדים", משמע - ברור שהייתה בגידה ועתה נותר רק לברר את חלקו של גולן בה... זה מטורף כל כך - ובכל זאת כמעט איש מבין חבריו של ואטורי לקואליציה לא ההין לצאת בפומבי נגד הדברים, אולי כי הם יודעים שהקול הוא קולו של הח"כ, אבל הידיים הם ידי מישהו מקורב הרבה יותר...
מה הקשר בין השבעת טראמפ להשמצה הגסה של ואטורי? שניהם נתלים בעובדות אלטרנטיביות, אבל הי - מישהו מאפשר לפייק ניוז הזה להיות מופץ, נכון? כן, יש מי שמתעשרים כהוגן בזכות העובדה שהפלטפורמות שבבעלותן מניחות למידע שגוי, זדוני ואף מסית להתפרסם. לא מדובר באנשי עסקים אנונימיים, אלא במי שבירכו השבוע על כוונת טראמפ להפסיק את ניסיונות הפיקוח עליהם מטעם הממשל האמריקני.
אילון מאסק בעלי איקס ("טוויטר" הרשת שבה האשימה מאי גולן את חדשות 12 בסילוף ההקלטות שלה) תומך נלהב של טראמפ ומועמד למשרה חשובה בממשל החדש, ומרק צוקרברג, הבעלים של מטא ("פייסבוק") מיהרו לברך על הכוונה לחייב אותם לקיים בדיקת עובדות במקרה של תלונות, כדי לצמצם פרסומים שקריים.
הברית הזאת, הציר החדש הזה שבו פוליטיקאים נתמכים בידי יזמים עשירים כקורח שיש להם שליטה על פלטפורמות שמעצבות דעת קהל, בשילוב עם טכנולוגיה שמאפשר לגרום לכל דבר להיראות אמיתי, היא מסוכנת.
היא הרת אסון לא רק לימין או לשמאל, אלא להמשך הקיום האנושי כפי שהכרנו אותו עד כה. נכון לעכשיו יש בידי צרכני התקשורת מספיק כלים כדי לאתר שימוש בטכנולוגיה מארסנל ה"דיפ פייק" (עם כל הכבוד לקאמבק המבורך והמתוקשר של משה נוסבאום באמצעות טכנולוגיית AI, הרי שקל להבחין שלא מדובר בדבר האמיתי), אבל זה רק עניין של זמן עד ששני מקורות שונים יוכלו להציג גרסאות שונות של המציאות, מבלי שנוכל לדעת מי מדווח אמת ומי משקר.
כרגע נשמעות הטענות על שימוש בטכנולוגיה כדי לייצר פייק ניוז מופרכות כל כך, עד שנדמה לנו שלנצח נוכל לדעת מהי האמת, אבל כבר למדנו על בשרנו עד כמה זה עלול להיות שנוי במחלוקת, עת תומכי ישראל בעולם נאלצים להתמודד עם הטענה לפיה מעשי הרצח והאונס שביצע חמאס, אינם אלא המצאה ישראלית שמתבססת לא רק על הנרטיב, כי אם על שימוש באמצעי עריכה מתקדמים.
נוח לנו להתמודד עם מאי גולן - הן אפילו במחנה שעליו נמנים תומכיה, זעו באי נוחות נוכח הצפייה בתחקיר של מזרחי וליאל, אבל מה יקרה כשלצד גולן יתייצבו גם מאסק, צוקרברג וטראמפ. וחמור מכך: מה יקרה כאשר ברית כזאת לא תסתפק רק במעין משיכה בכתפיים נוכח פייק ניוז שמשרת אותם כלכלית או רעיונית והם יתחילו (ואני לא טוען שזו כוונתם, אלא שהאפשרות תעמוד להם) גם ליזום "חדשות"?
ברוכים הבאים לגיהינום שבו אין יותר עיתונאים, אלא רק "יזמי חדשות". היום נראה קו ההגנה של מאי גולן מוזר ותמוה, נוכח מה שעל פניו נראה כתחקיר עיתונאי רציני, אלא שאפשר שהיא דווקא מישירה מבט אל העתיד, בעוד שאנחנו נאחזים בכל מני ציורי ממותות על קירות המערה, במיתוסים על "כלבי שמירה", שריד ארכיאולוגי-תקשורתי מהעידן שבו היו עדיין עובדות, והדיון הציבורי היה רק על הפרשנות להן.