מה מביא עיתונאים מוערכים לדבר על מרים אדלסון כמו יהודים בשטעטל?

מרים אדלסון, הישראלית העשירה בעולם ותומכת (ומממנת) מרכזית בקמפיין של טראמפ לנשיאות, עושה בימים אלו את השימוש הנכון והחשוב ביותר שכנראה עשתה אי פעם בכספה. היא לוחשת (ודוחפת) על אוזנו של טראמפ כדי שייתן קדימות עליונה לשחרור החטופים. מטרה נעלה, נאצלת, שאין חולק על חשיבותה - יהיו מניעיה אשר יהיו. פיקוח נפש קודם לציניות ולביקורת, לפעמים גם לחיפוש בציציות. זו השפה שהנשיא מכיר, וכעת יש לדבר בשפתו. נקודה. אם זו שפת הכסף שתחזיר את החטופים הביתה - שתהא זו שפת הכסף.

העמדה הזו שלה, העמידה במבחן גם את החלוקה העיתונאית המוכרת לעייפה. אדלסון, אשת ימין מובהקת המחזיקה בעיתון "ישראל היום" שעד לפני כמה שנים היה כלי תעמולה מובהק של נתניהו - הפכה הודות לכך ליקירת המחנה הליברלי. כפי הנראה גם עדותה במשטרה נגד שרה נתניהו ("בני הזוג נתניהו כל הזמן התלוננו; נמאס לי לשמוע את הצרחות") ותיעובה הידוע לגברת לא הזיקו למעמד החדש. ואילו דווקא על ידי מגישים בערוץ 14 הוצגה אדלסון מאז חתימת העסקה באור שלילי, כמי ש"מרעילה" את טראמפ נגד נתניהו.

על סמך ניסיון העבר, ההצהרות הללו על אדלסון, בין היתר של מגיש הערוץ ינון מגל ושל יועצו של נתניהו יעקב ברדוגו, מן הסתם יותר ממקובלות על נתניהו - כאשר נדמה שהקרב על אוזנו של טראמפ על חלק ב' של העסקה עובר בינו (באמצעות שליחו שר החוץ דרמר) לבין אדלסון.

חזרה למחנה הליברלי: בשבועות האחרונים מוצפת רשת X בציוצים משתפכים של עיתונאים בכירים בדברי הוקרה ותודה לאדלסון על מאמציה. החלוקה הפוליטית החדשה - הרוב הישראלי שבעד שחרור כל החטופים, ועכשיו, למיעוט שתומך בהמשך המלחמה ושימור הקואליציה - העלה כאמור את מעמדה של אדלסון. כעת מהתואר "אישה שעשתה את הונה מתעשיית ההימורים והקזינו ושתמכה בנשיא בעל אינטרסים כלכליים מפוקפקים, שמרן ומיזוגני" - היא שודרגה לפילנטרופית קדושה.

די מדהים לראות כיצד עיתונאים בכירים ומוערכים הופכים באחת לאחרוני היהודים בשטעטל שמודים לפריץ על טוב ליבו. לו רק הכסף היה יודע כמה הפכפך הוא הזיכרון וכמה גמישה הרוח העיתונאית כשהיא מזהה מיליארדר נחוש בסביבה.

גם מימין, כמובן, עם כל הכבוד לאידיאולוגיה, לכסף יש מעמד רם יותר: אחרי שמגל תקף (בעדינות יחסית) את אדלסון ב"הפטריוטים" על כך ש"עובדת עבור בנט", ערוץ 14 פרסם מיד הבהרה מתחנפת, ואביו מיכאל מירילשווילי הגדיל לפרסם טור מביך במיוחד (באנגלית), בו כתב: "נדיבותה של מרים אינה רק פילנתרופיה - זהו כוח מחולל שינוי המהדהד הרבה מעבר לכל מאזן... היא שותפה בבניית מורשת של חמלה ותמיכה איתנה בעם היהודי ויצרה לא רק אימפריה פילנתרופית אלא שליחות מוסרית - מושרשת באחריות ומחויבות לקהילתם".

את המו"לית שלא אחת פרסמה מאמרים בשערי העיתון בו היא מחזיקה והשתמשה בו כצעצוע להדהוד מסריה, תיאר מירילשווילי, כך לפי תרגום "העין השביעית", כ"אינה מחפשת את אור הזרקורים, וגם לא כמהה למחיאות כפיים". אגב, מיד אחרי פרסום המאמר חדלו באחת כל מגישי הערוץ מלבקר את אדלסון. אינדיקציה לפחד הנושב במסדרונות הערוץ. בזה 14 לא שונה אגב מערוצים 12 ו-13, שממעטים לבקר את שכבת ההון הישראלית.

בלי תואר ברפואה, וגם לא בפסיכולוגיה, קל לשער שלאדלסון, שמנצלת הפעם את כספה למטרות טובות, יש סיבה טובה לעשות זאת. נתניהו סייע ותמך בהעברה של עשרות ואולי מאות מיליוני דולרים לחמאס מדי חודש, ומימן בעצמו את המפלצת שקמה להורגנו. משפחת אדלסון מימנה במיליארד שקל את העיתון, שסייע בהנצחת שלטונו של נתניהו - והביאנו עד הלום. לאדלסון יש מניות יסוד במותג שנקרא נתניהו. מותר להודות לה על מאמצי החסד, אבל אין צורך להשתפך. כשרואים עד כמה "ישראל היום" מושקע בנושא החטופים, קשה שלא לחוש שאדלסון אפילו קצת מצטערת על התמיכה המשפחתית בנתניהו בעשור הקודם. בפראפרזה על אמירה של מיליארדרית אחרת: התיקון מתחיל בתוכי.