הירידה בדירוג חופש העיתונות של ישראל לשנת 2025 משקפת מגמה מדאיגה של החמרת מגבלות על חופש הביטוי והעיתונות, במיוחד בהקשרים ביטחוניים ופוליטיים. נכון למאי 2025, ישראל מדורגת במקום ה-112 מתוך 180 מדינות במדד חופש העיתונות העולמי של ארגון "עיתונאים ללא גבולות" (RSF), ירידה של 11 מקומות מהשנה הקודמת. הדירוג משקף החמרה במצב חופש העיתונות במדינה, במיוחד על רקע המלחמה בעזה והגבלות שהוטלו על סיקור תקשורתי.
זהו הדירוג הנמוך ביותר של ישראל מאז תחילת פרסום המדד ב-2002. לפני הממשלה הנוכחית, ישראל שהתה במקום ה-86. במדד, מדינות העולם מחולקות לחמש קבוצות שמגדירות את מצב חופש העיתונות (טוב, משביע רצון, בעייתי, קשה, קשה מאוד). ישראל נמצאת כיום בקטגוריה הלפני אחרונה (קשה).
לפי המדד, הגורמים מרכזיים לירידה בדירוג הם הגבלות על סיקור המלחמה בעזה: מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023, הוגבל הסיקור העיתונאי, כאשר רק עיתונאים המלווים את צה"ל הורשו להיכנס לרצועת עזה. בנוסף, נרשמה עלייה חדה במספר הפרסומים שנפסלו או צונזרו על ידי הצנזורה הצבאית.
הדוח מציין גם את חקיקת חוקי ההפיכה המשטרית, ובהם חוק אל-ג'זירה. בשנתיים האחרונות התקבלו חוקים המאפשרים להעניש צרכני תוכן המוגדר כ"טרוריסטי" ולהפסיק שידורים של גופי תקשורת זרים הנתפסים כמאיימים על ביטחון המדינה. ב-2024, ישראל סגרה את משרדי רשת אל-ג'זירה ברמאללה והחרימה ציוד של סוכנות הידיעות AP בצפון עזה.
בנוסף, עיתון "הארץ" הוחרם על ידי הממשלה, שהורתה לפקידים להימנע מפרסום בו. התירוץ היה דבריו של מו"ל העיתון עמוס שוקן שוקן לפיהם "מחבלים פלסטינים הם לוחמי חירות ויש להטיל סנקציות על ראש הממשלה והשרים סמוטריץ ובן גביר", אלא שבפועל, החרם הוטל בעקבות פרסומים ביקורתיים על בכירים בממשלה ובצה"ל.
לפי דו"ח של הוועדה להגנה על עיתונאים (CPJ) לשנת 2024, ישראל מדורגת במקום השני בעולם באי-ענישה על רצח עיתונאים, לאחר האיטי. הדירוג נובע מאי-העמדה לדין של האחראים לרצח של לפחות חמישה עיתונאים בעזה ובלבנון במהלך השנה.
לפי דו"ח של Freedom House לשנת 2024, התקשורת בישראל נחשבת חופשית וביקורתית כלפי הממשלה, אך קיימת צנזורה צבאית על נושאים ביטחוניים. בשנת 2023, מספר הפרסומים שנפסלו או צונזרו עלה משמעותית, עם יותר מ-6,500 פריטים שנפסלו או צונזרו, לעומת כ-1,100 בשנת 2022.