נתיב מאיר: ייסוריו של הנוסע המתמיד

הפובליציסט, הסאטיריקן ואיש הימין ידידיה מאיר, שהיה לא מכבר בשליחות חוצת ימים ויבשות באמריקה, שב כדי לספר במעגל "הפטריוטים" בערוץ 14 ששמאלנים אוהבים את נתב"ג. בסרקזם האופייני לו, תהה מאיר אתמול (ראשון) מדוע התקשורת סיקרה בהרחבה את נפילת הטיל שפגע בנמל התעופה, והסביר שהסיבה היא שמדובר במקום "קדוש לשמאל". הכל בהומור, כן? מתקתק אך נוטף רעל, כמיטב המסורת של בית מאיר.

להשבתה כמעט מוחלטת של התעופה האזרחית לישראל יש השלכות רוחב אדירות - ללא קשר למוצא או דפוסי ההצבעה של אלפי האנשים שטיסתם בוטלה השבוע, ושישלמו מאות אחוזים על מחירי הכרטיסים בקיץ הקרוב.

יש לה משמעות סימלית - החות'ים הצליחו לשבש את ההגעה והיציאה משער הכניסה למדינת ישראל, הם הצליחו להביא לעיכובן וביטולן של טיסות - לא רק של תיירים אלא גם של אנשי עסקים בדרכם לעסקאות שיכניסו עוד כסף למדינה, חולים בדרכם לקבלת טיפול רפואי בחו"ל, חוקרים, מורים, תלמידים וסטודנטים בדרכם ללימודים בחו"ל שבסופו של דבר יביאו לחיזוק הידע הישראלי, אנשי שירות החוץ, סחורות שנכנסות ויוצאות ועוד. לא מדובר רק בנסיעות פלאז'ר לתאילנד.

שווה להתעכב רגע על ההשלכה האישית: מאיר, כך נראה, דווקא בעצמו חבר במועדון הנוסע המתמיד. הוא מצויד בביוגרפיה של פריבילג-אשכנזי, בן למשפחה אמידה ומיוחסת, ונוסיף - בזמן שהוא יוצא נגד "תופעת הסרבנות", הוא עצמו עשה את שירותו הצבאי המפואר בין הרבנות הצבאית לבין פיתוח קריירה ככתב ב"במחנה" וכעורך בתחנת השמאל "קול ישראל", הבוגדנית והידועה לשמצה, ומאוחר יותר כשדרן קבוע במעוז השמאל ביפו - גלי צה"ל.

הבעיה היא שמאיר מייצג תופעה גדולה הרבה יותר ממנו עצמו. מאיר הוא מקרה מייצג של דומיו בתקשורת הימין - בדיוק כפי שהליכוד היא מפלגה שמהדהדת קיפוח ואפליה אבל מציבה כמעט רק אשכנזים בתפקידי מפתח, כך גם התקשורת הימנית.

שווה להציץ רגע ברשימת המהדהדים הקבועים של נושא הקיפוח בתקשורת. מדובר באשכנזים הנכבדים והמבוססים עמית סגל, קלמן ליבסקינד, אראל סגל, עקיבא נוביק - ואיך לא, חבר הפאנל ידידיה מאיר בעצמו. לאף אחד מהם אין ג'ט-לסס.

לא במקרה, כולם חובשי כיפה יוצאי מערכת החינוך הדתי, אחד המקומות האחרונים שעדיין שוררת בו גזענות עדתית. כמה מאנשי הסגל בישיבות המפוארות הללו של המגזר נולדו במרוקו או עיראק, מצרים או לוב?

הנה דוגמא נוספת: אחד הספינים המקושקשים תדיר על בית המשפט העליון הוא שאין בו שופטים מזרחים (למרות שיש בו, גם אם בחסר יחסית לאוכלוסייה). לזכות סגל ייאמר שהוא מריץ את הקמפיין הזה כבר שנים ארוכות, לרבות בריאיון לכותב שורות אלו, אז באכסניית עיתון גלובס. אחת הטענות המרכזיות של סגל ודומיו היא שעקרון הסניוריטי (נוהג הוותק בבית המשפט העליון), משמעותו כי "לא יהיה נשיא מזרחי לעליון לפחות עד יובל ה-100 להקמת המדינה".

הנה שאלה נוספת, כדאי להרהר בה בזמן הטיסה הבאה לכנס/ארוע התחזקות באחת מהקהילות היהודיות שאליהן אנשים מסוגם של אלה מוזמנים תדיר: מתי סוף סוף ייתברגו גם מי שהוריהם אינם יוצאי אשכנז במוסדות הדת שמנוהלים רק על ידי יוצאי אשכנז?