המשטרה העיפה אותנו מבני ברק, התקשורת ה"שמאלנית" התעלמה

ביום שישי בבוקר הוקם לראשונה דוכן החזרה בתבונה בלב בני ברק. הדוכן הציע עלונים שמסבירים לציבור החרדי כיצד ניתן להשלים לימודי מתמטיקה ואנגלית, להתגייס, להשתלב בחברה הישראלית ולבחור באורח חיים פתוח יותר. למעלה מ־300 חרדים עברו במקום לאורך שעות הפעילות, שוחחו עם המתנדבים, לקחו עלונים, חלקם נרשמו לקורסים - ורבים מהם נחשפו לראשונה להצעה קונקרטית להשתלבות בחיים החופשיים.

השיחות היו מכבדות, אישיות ומפתיעות בעומקן. לא נרשמה ולו תקרית אחת מצד הציבור החרדי. ואז - הגיעה המשטרה. שוטר שהגיע למקום הורה לפרק את הדוכן בטענה שמדובר ב"הפרת סדר ציבורי" ואף ב"פלילים". פרטי המארגנים נלקחו למאגרי המשטרה. כשהתבקש להסביר אם אי פעם פינה דוכן תפילין - הודה שמעולם לא.

ולא חסרים דוכנים כאלה. רק ארבעה ק"מ משם, בתל אביב, הוקמו באותו יום עשרות דוכני תפילין, כמו שקורה מדי יום במרכזי קניות וברחובות. איש לא מעלה על דעתו לפרק דוכן שמחזיר בתשובה. אבל דוכן שמחזיר בתבונה? זה כבר "איום על הסדר הציבורי".

ובעוד הימין (אם מה שעושה הממשלה יכול להיחשב ימין) אוהב לצרוח ש"התקשורת שמאלנית" - ההפך הוא הנכון. בעוד דוכן תפילין שהיה איום על הקמתו בתיכון חילוני ברמת גן זכה למאות אייטמים בתקשורת, לביקור מבן גביר ומשר החינוך קיש - כמעט כל עיתונאי שהסיפור עלה בפניו השיב שזה לא מספיק מעניין ושזה צפוי. משמע, לחילונים אין רגשות, אין זכויות, האפליה של הזכות שלנו היא נון-אישיו. על דוכן תפילין שהיה מפונה או מאויים הם תמיד כותבים. התקשורת למעשה מקבלת את הנרטיב של הציבור החרדי, שעמדות החזרה בתשובה זה בסדר גמור, אבל עמדות החזרה בתבונה זו כבר בעיה.

ונשאלת השאלה: האם חופש הביטוי מסתיים בכניסה לבני ברק? למה תושבי תל אביב צריכים לספוג החזרה בתשובה ברחובותיהם בשם הפלורליזם, אבל חרדים אינם יכולים אפילו לשמוע על אפשרות לחיים אחרים? למה ילד חילוני בן 14 חשוף לדוכן תפילין עם סוכריות, אבל ילד חרדי לא יכול לשמוע על השלמת בגרויות?

מה שבאמת הפחיד את הממסד - הוא שהדוכן עבד. מאות שיחות, תגובות חיוביות, סקרנות אמיתית. כן, יש אמת בדברי השוטר: החזרה בתבונה מערערת את הסדר הציבורי. היא מערערת על הסדר שבו לילד חרדי אין אפשרות ללמוד, להשתלב, לבחור. הסדר שבו אוטונומיה דתית מוחלטת דוחקת את זכויות האדם והחופש הבסיסי של הפרט.

אירוע הדוכן של "חוזרים בתבונה" בבני ברק, סיפק הצצה מרהיבה לסדרי העדיפויות ההזויים של משטרת ישראל ושל העיתונות. כן, ארבעה שוטרים - לא פחות - גויסו לדיכוי אקט הרואי של הצבת דוכן עם חמישה אנשים, כי לא עלינו, מישהו עלול לשמוע דעה אחרת במרחב הציבורי.השוטרים והעיתונות, לוחמי חזית הסדר הציבורי, נחלצו באומץ להסיר את האיום הקיומי שמרחף מעל שלטונה הרוחני של היהדות האורתודוקסית בעיר, בין אם באכיפה או אי סיקור. מקרה בוחן מרתק: כשהדת חש מאוימת, המשטרה והתקשורת מתפקדות כמו יחידת קומנדו.

אבל זה לא ירתיע אותנו. תוגש עתירה מנהלית נגד עיריית בני ברק, והדוכן יופיע בכל מקרה בעוד ערים חרדיות ובבני ברק בימים הקרובים. הדמוקרטיה וחופש הביטוי לא יפסחו גם על הרחוב החרדי. ומה שקרה ביום שישי האחרון - היה התחלה.

הסכר נפרץ.

נאור נרקיס הוא מייסד "חוזרים בתבונה" ומועמד "מפלגת הדמוקרטים"