כבר כמה שנים טובות שאני מכסה את תיקי נתניהו. ראיתי שם הרבה דברים שלא ראויים לבית משפט, מאמירות קשות כלפי עדים ועד הצקות לעיתונאים. כן, גם הפרקליטים וגם הסנגורים ספגו שם מילים שלא הייתה צריכה להיות מופנה כלפיהם, אבל עושה רושם שהיום שופטי ההרכב, מי שאמורים לשמור על העיקרון המקודש של שוויון בפני החוק, החליטו לשבור את המפרקת של העיקרון הזה, שבלעדיו אין שום זכות קיום למערכת משפט בחברה דמוקרטית.
אחרי ההפסקה הראשונה בעדותו של רה"מ בנימין נתניהו, הפסקה שהוא קיבל בעקבות סדרה של פתקים שהוכנסו אליו, החליטו שופטי ההרכב: רבקה פרידמן פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם שהעיתונאים לא יכולים להיכנס לאולם בזמן שנתניהו יושב וממתין להרכב. מאבטחי משמר בית המשפט הורו לנו להיכנס רק לאחר שהשופטים באולם. כאשר ניסיתי להבין מה קרה? התשובה של המאבטחים במקום הייתה ש"בבוקר שתי כתבות משפט הפרו את הוראת ההרכב, לפיה אסור להפנות לנתניהו שאלות".
נניח בצד את העובדה שכתבת המשפט יעל פרידסון מהארץ וכתבת המשפט תמר אלמוג מכאן חדשות, לא ממש הפרו את ההוראה. ונניח בצד את העובדה שנתניהו השיב לפניה שלהם, כך שהוא גילה את דעתו שהפניה אליו לא ממש מטרידה אותו במובן המשפטי של המילה, ונתמקד בעיקר.
אף עד במשפט הזה לא זכה לחסינות מבית המשפט מפני שאלות של עיתונאים או סתם עוברי אורח. עדת המפתח בתיק 1,000 הדס קליין הוטרדה במובן המשפטי של המילה בכותלי בית המשפט וגם מחוצה לו. לעד המדינה ניר חפץ ירדו לחיים. ושבוע שעבר ח"כ משה סעדה שהעיד בתיק לא הבין למה אני בכלל שואל אותו אם מותר לי לשאול אותו שאלה, זה היה ברור לו שזה הכלל - עיתונאים שואלים וח"כ אם רוצים עונים ואם לא אז לא. בהענקת החסינות לנתניהו אם מאפשרים לו לשלוט בהם והם מפרים את הכלל הקדוש של שוויון בפני החוק.
נכון, נתניהו הוא עד אחר, הוא ראש ממשלה וככזה צריך לכבד את הסמל שהוא מגלם. לגבי האישיות הפוליטית של נתניהו חובה עלינו למתוח ביקורת, אבל חובתם של השופטים לשמור על העיקרון של שוויון בפני החוק, בלעדיו אפשר לקפל פה את הכל, גם ככה הדמוקרטיה הישראלית בסכנה. לא ברור לי למה שופטי ההרכב תרמו תרומה נכבדת לערעור הסדר החברתי, ועל כך הם צריכים לקבל נזיפה מנשיא ביהמ"ש העליון, לא מאוחר.