סיקור הזוועות בעזה עלה לאחרונה בדיונים שעוסקים בתקשורת ובמלחמה בהקשר של תת-הסיקור הישראלי את המתרחש ברצועה ותוצאותיו. לרוב מדובר בהתעלמות מוחלטת של גופי תקשורת ישראלים מהנעשה שם בשליחות הציבור בישראל, למעט ההקשר הבטחוני והחטופים כמובן. גם במקרים רבי הרוגים, כלי התקשורת בישראל מתייחסים בעיקר לאופן בו תיפגע מכך ישראל.
לציבור הישראלי זה מספיק - 65% מכלל הציבור סבורים שלא צריך להראות יותר את המצב בעזה ושהסיקור בתקשורת הישראלית מאוזן. בקרב מצביעי הקואליציה כמעט 90% חושבים כך, ואילו בקרב מצביעי האופוזיציה רק 44%, ורוב בקרב מצביעי האופוזיציה (55%) סבורים שצריך להציג תמונה רחבה יותר. כך עולה מממצאי מחקר עמדות הציבור של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית. המחקר נעשה במשך השבוע האחרון של חודש מאי במדגם מייצג של 1,112 משיבים. צוות המחקר כלל את ד"ר בועז שרקי, לי אלדר.
הסקר בדק גם את עמדת הציבור בנוגע לדעת הקהל העולמית על ישראל - 77% מהמשיבים בציבור הרחב סבור שהיא חשובה מאוד/במידה מסוימת, עם קונצנזוס בין מצביעי קואליציה (64%) ומצביעי אופוזיציה (65%).
לפי נשאלי הסקר, כשליש מהציבור (33%) מצביע על ממשלת ישראל ומדיניותה כאחראים על תדמיתה השלילית של ישראל, מתוכם רק 7% בקואליציה חושבים כך, ואילו 54% מהאופוזיציה.
הסקר בדק גם באיזה אופן מעריך הציבור את האופן שבו מתייחסים כלי התקשורת הבאים למצב האוכלוסייה האזרחית בעזה? (באופן מוטה לטובת האוכלוסייה בעזה, באופן מאוזן, באופן מוטה לרעת האוכלוסייה בעזה). מהסקר עלה כי 40% מכלל הציבור סבורים שערוצי המיינסטרים קשת 12 ורשת 13 מוטים לטובת האוכלוסייה בעזה. פה כבר ניצב קיטוב בין המחנות, שמחדד היטב את הנישה של ערוץ 14: מתוך הקואליציה כמעט 80% חושבים כך, ובאופוזיציה רק 12% חושבים כך (כמעט שליש 32% חושבים שהתקשורת מוטה לרעת האוכלוסייה בעזה).
כמעט 40% מכלל הציבור סבורים שערוץ 14 מציג את עזה באופן מאוזן. 72% מהקואליציה סבורים כך, לעומת כמעט 12% מהאופוזיציה.
באשר לסיקור כלי תקשורת בינלאומיים את המתרחש ברצועה, חוזר הקונצנזוס: 69% מהציבור סבורים שהם מוטים לטובת האוכלוסייה בעזה, ויש פחות או יותר קונצנזוס בין ימין ושמאל. ספציפית באשר לרשת פוקס ניוז המזוהה עם הנשיא טראמפ - 50% מכלל הציבור סבורים שהם מוטים לטובת עזה, כ-70% מהקואליציה חושבים כך, ורק 42% מהאופוזיציה.
"תהליך עמוק של הדחקה"
פרופ' עירן הלפרין מייסד ויו"ר משותף של מרכז אקורד וראש המחלקה לפסיכולגיה באונ' העברית: "הממצאים משקפים תהליך עמוק של הדחקה שעובר על החברה הישראלית לטובת שימור התדמית הקבוצתית שלנו. תגובה כזו מאפיינת חברות בסכסוך, ונמצאת בשיאה בזמני מלחמה. בתור הצד החזק בסכסוך, יש לנו צורך לראות את עצמנו כחברה מוסרית - כזו שנלחמת רק כשהיא חייבת, ונזהרת ככל האפשר בפגיעה בחפים מפשע. חשיפה למידע על סבל אזרחי בעזה מערערת את הדימוי הזה, ולכן רבים מעדיפים שלא לדעת. כשהתקשורת משתפת פעולה עם ההדחקה הזאת ומציגה תמונה חלקית בלבד של המתרחש - היא לא רק מייצרת אשליה של איזון ואף עליונות מוסרית, אלא גם תורמת לדה-הומניזציה של מי שנמצא בצד השני.
"במצב כזה, כמובן שקשה לישראלים לראות עזתים כבני אדם ולחוש אמפתיה כלפי חפים מפשע, בעיקר כשאנחנו יודעים שהנכונות או היכולת לחוות אמפתיה כלפי אחרים מושפעת גם ממה שאנחנו תופסים כמחיר שלה. במקרה הזה, המחיר של לחוש אמפתיה כפי הצד השני נתפס כגבוה מדיי, גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית".