המשטרה הודיעה הבוקר (שני) כי "בהמשך לדיווחים אודות תיעודים וצילומים של כלי תקשורת זרים הנמצאים בגזרת מחוז חוף המתעדים את מיקום הנפילה המדויק ומשדרים בלייב, ניידות משטרה של מחוז חוף יצאו לבצע סריקה ולטפל באירוע". בתיעוד שהופץ הבוקר נראים צלמי וידאו בהם לובש וסט PRESS כשהם מצלמים מרחוב יפה נוף "פנורמה" לכיוון פאתי חיפה, שם נפל טיל הבוקר, שגרם לשריפה קטלנית בה נספו שלושה בני אדם. השריפה עדיין לא כובתה ועשרות צוותי כבאים מטפלים בה.
מדובר באירוע משמעותי, בעל השלכות מרחיקות לכת גם מעבר לאבדן חיי אדם. הוא מעורר עניין רב אצל תושבי חיפה המשקיפים אליו, וכמובן לא פחות בעולם הערבי. אלא שבעוד שבישראל הוא אסור לפרסום (אמש בחיפה והבוקר בבני ברק, עיתונאים ישראלים דיווחו כי המשטרה אסרה עליהם לכוון מצלמות לתיעוד נזק שגרמו טילים), רשת אל-ג'זירה שידרה אותו בלייב, לטובת צופיה. כאן, נזכיר, נאסר על הרשת לפעול, בשל עמדותיה. בפועל, שעה קלה אחרי הודעת המשטרה, וללא שתדווח על הצלחה באיתור החשודים שלה, נראו על מסך אל-ג'זירה צילומי לייב קרובים עוד יותר לזירת הנפילה ובכלל זאת עבודת הכבאים. מסתמן כי צלמיה הנחושים של הרשת כבר שיפרו מיקום. מדובר באירוע שהוא תחת איפול מחמיר, ואולי אף בצדק.
במקביל, בז"ן הודיעה לבורסה לניירות ערך כי "עקב אי בהירות", המסחר בניירות הערך של החברה לא יפתח וכי המסחר יחודש לאחר פרסום דיווח מטעם החברה. הדיווח המצופה טרם התפרסם. ובכל אותו זמן, מי שלא יכול היה להתוודע לנזק העצום הם דווקא תושבי ישראל.
לא מדובר רק בכלי תקשורת עוינים כמו אל-ג'זירה. רשת CNN, למשל, דיווחה השבוע על טילים שפגעו בסמוך לקרייה בתל אביב. אבל לא באמת היה צריך אותה: התיעודים פורסמו בכל מקום אפשרי ברשתות החברתיות, ותמונות מהזירה לא השאירו מקום לספק.
בדוגמה נוספת היה ניסיון להטיל איפול על הפגיעה האיראנית במכון וייצמן ברחובות, אך כלי תקשורת בישראל מצאו דרך לעקוף זאת, כשהם ציטטו את הדיווח של העיתון ניו יורק טיימס בנושא.
מול הדיווחים השוטפים מהרשתות הזרות, לא רק קרעי התגלה במערומיו. גם שרים בממשלה המשיכו להתרברב: "מילה על השידורים הזרים, ברשתות הזרות, ברחבי ישראל: אני חושב שהשידורים האלה מסכנים חיי אדם, פניתי למ"מ ראש השב"כ וביקשתי ממנו להתערב ולפעול, זה אחריות של שירות הביטחון הכללי. אבל, בסיכום עם מפכ"ל המשטרה, בשיחה הבוקר, החלטנו שאנחנו גם ניתן יד וננסה לעזור כמה שיותר, כדי לעצור את האנשים האלה. שידורים שמראים בדיוק איפה הטילים נוחתים על מדינה ישראל - הם סכנה לביטחון המדינה ואני מצפה שמי שעושה את זה יטופל כמי שפוגע בביטחון המדינה", כתב הבוקר השר בן גביר.
מדובר באבסורד - ראשית, מי שנשללת ממנו הזכות לדעת הם דווקא אזרחי ישראל שהרי מן הסתם אויבי המדינה בהם משלחי הטיל צופים בשידור החי ברשת הערבית. בעיקר ראוי שתושבי חיפה שהזהירו שנים מתרחיש האימים יזכו לראות את האיום, ואת ההתמודדות עמו. יש להם גם עניין לצפות בתיעוד כחלק ממאבקם המשפטי בעניין. שנית - אם אין איסור על הצילום - מדוע המשטרה מתערבת, ואם יש איסור כזה, כיצד נכשלו השוטרים בהפסקת ביצוע העבירה. ובכלל, היכן החשודים, והיכן עומדת החקירה. איפה שיניה של משטרת ישראל, לאן נעלמה הצנזורה ואיפה לשכת העיתונות הממשלתית?
התקשורת המסורתית יוצאת מהמלחמה הזאת בלתי-רלוונטית, וכושלת בתפקיד הראשון והעיקרי שלה: לדווח. לא תמיד באשמתה.