וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הזוכה בפרס כאן 2025: סדרת התעודה "המו"לים" של עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי

15.9.2025 / 15:55

מנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז אמר בטקס חלוקת הפרס: "הסדרה היא מסמך תיעודי מבהיל, שיכול היה למצוא מקום רק בתאגיד שידור ציבורי"

"המו"לים"/תאגיד השידור, כאן 11

הזוכה בפרס כאן, פרס תאגיד השידור לתוכן ישראלי מצטיין לשנת 2025, היא סדרת התעודה "המו"לים", של העיתונאי עמרי אסנהיים והבימאי גלעד טוקטלי. הפרס הוענק היום (15.09.2025) במסגרת כנס התוכן השנתי של כאן שנערך במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

הסדרה בת חמישה פרקים, ששודרה בכאן 11 ובכאן BOX באוקטובר 2024, הציגה את אחורי הקלעים של התקשורת הישראלית מימי קום המדינה - הכוחות המפעילים אותה, היחסים בינה לבין מוקדי הכוח השלטוניים והכלכליים והיחסים ההרסניים בין ראשיה.

יוצר ומפיק ראשי: עמרי אסנהיים; יוצר ובימאי: גלעד טוקטלי; פיתוח הסדרה ועריכת תחקיר: דורון גלעזר ורותי יובל; תחקיר ועריכת משנה: טליה אלוני; תחקיר ויזואלי: הגר אלרואי ודניאלה רייס; מפיקה: ענבל מירום שור; עריכה: ליגל מור וגלעד טוקטלי; צלם: דנור גלזר; מקליט: עמוס ציפורי. ההפקה בוצעה תחת מחלקת דוקו ותחקיר של "כאן" - מנהלת: גילי גאון, מפיקה אחראית: דנה זרעוני, עורכת אחראית: נועה שבתאי.

בנימוקי הבחירה כתב מנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז: "הסדרה 'המו"לים', שיצרו עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי היא מסמך תיעודי מבהיל. למרות שהתשתית העובדתית שבה מוכרת ברובה - כשהיא נפרשת מולנו, פרק אחר פרק, כשדמויות המפתח שעבדו במפעל הנקניקיות המהביל הזה של העיתונות הישראלית, מספרות מול המצלמה, כיצד הוא פעל, דור אחר דור - מבין הצופה, שכל החשדות שלו ביחס לכוחות האמיתיים שמניעים את התקשורת בישראל, עוד היו סלחניים כלפי ראשיה. הסדרה, שיכולה הייתה למצוא מקום רק בתאגיד שידור ציבורי נטול השפעות בעלי הון, הציגה תערובת סחי - של כסף, אגו, שררה וקשר לפוליטיקאים, בעשייה טלוויזיונית שברובה הגדול שייכת בכלל לז'אנר הדוקו-פשע. זו סדרה שנשענת על יכולת ריאיון (והשגת מרואיינים) יוצאת דופן של עמרי אסנהיים, תחקיר מעמיק של צוות התוכנית, ועל יכולת סיפור טלוויזיונית מרהיבה של גלעד טוקטלי. אבל מה שמבהיל לא פחות שבתום הצפייה, אי אפשר להשתחרר מהתחושה, שמפעל הנקניקיות הזה, ממשיך לפעול גם כיום - ורק הפך משוכלל יותר, עוצמתי יותר והרבה יותר אכזרי."

בית ידיעות אחרונות מתוך הסדרה "המו"לים"/צילום מסך, כאן 11

פרס כאן, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק תאגיד השידור הישראלי ליוצרים, מוענק זו השנה השנייה. ועדת הפרס בראשות היו"ר - פרופ' דוד אלכסנדר, לשעבר חבר מועצת תאגיד השידור הישראלי ויושב ראש מועצת הקולנוע, פרופ' מוחמד ותד, נשיא המכללה האקדמית רמת גן ולשעבר חבר מועצת העיתונות, ד"ר זהר קדמון, עורכת דין וד"ר לתקשורת, לשעבר יושבת ראש דירקטוריון חברות החדשות של הערוצים 10 ו-13, ד"ר גיל ליטמן, עיתונאי, היסטוריון, ולשעבר מנהל רשת ב', ויערה מרציאנו, יועצת הטמעת AI בחברות מדיה וארגונים - קיבלו לידיהם עשרות תוכניות, סדרות, סרטים, כתבות ותחקירים ששודרו בכאן בשנה האחרונה, מתוכם בחרו עשרה תכנים בולטים - ומהם בחר מנכ"ל כאן את הזוכה.

עוד בוואלה

במערכת ידיעות אחרונות היה ברור: "בשמעון פרס אסור לפגוע"

לכתבה המלאה

מתוך יצירת הסרט "רחל מאופקים" של כאן 11 העוסק בסיפורה של רחל אדרי מאופקים, שיחד עם דוד בעלה נתפסו בביתם על ידי מחבלי החמאס כבני ערובה ב-7 באוקטובר ושרדו את האירוע. בצילום: רחל אדרי והשחקנית מרב גרובר המגלמת אותה בסרט/כאן 11

ועדת הפרס בחרה בעשרת התכנים הבאים (לפי סדר הא"ב):

· החתונה האתיופית שלי: סדרת רשת מקורית. היוצרת והשחקנית רותם אחיהון יצאה למסע החתונה שלה, ודרכו פתחה חלון לעולם המסורת והמשפחתיות של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. בהפקת כאן דיגיטל.

· היום שלא נגמר: סדרת הדגל התיעודית של כאן, לציון שנה למלחמת שבעה באוקטובר. בחמישה פרקים נפרש סיפור היממה הנוראית שידעה ישראל, עם יותר מ-100 מרואיינים בכל נקודות הטבח. יוצרים: אמנון רבי וגלעד טוקטלי. הפקה: "קסטינה תקשורת".

· המו"לים: סדרת תעודה עוצרת נשימה, מבוססת תחקיר עומק ושורת ראיונות בלעדיים, עם מי שראו בעצמם כיצד פעלה התקשורת הישראלית במשך שנים במחשכים, כשהיא מעדיפה את האינטרסים שלה על פני האינטרסים של הציבור.

· 52 ימים: סרט תיעודי מטלטל על נפילתם בשבי של הילדים אור ויגיל יעקב מניר עוז, שני אחים שהופרדו והוחזקו כל אחד בידי ארגון טרור אחר בעזה, ומלחמתה העיקשת של אימם, עד ששבו הביתה. יוצרת - ציפי ביידר, הפקה: "קסטינה תקשורת".

· טאבו עם חנוך דאום (העונה השלישית): פורמט דוקו-ריאלטי פורץ דרך, שבו חנוך דאום בוחן את גבולות הפוליטיקלי-קורקט. הפקה: "יואב גרוס הפקות".

· יהיה טוב עם עמרי אסנהיים ורוני קובן (העונה השנייה): תוכנית תחקירים הישגית שהצליחה להשפיע על סדר היום הישראלי, עם שורת תחקירים וראיונות בלעדיים ובהם הפרקים עם תת-אלוף עופר וינטר וטאיסיה זמולוצקי. בהפקת "סטוריליין הפקות".

· מגרש הרוסים: דרמת פשע תקופתית, שהעניקה ייצוג עמוק לקהילת יוצאי חבר העמים בישראל. בהפקת "אנדמול שיין ישראל", "ווסטאנד פילמס" ו"סרטי יונייטד קינג".

· נחל עוז - המוצב שהופקר: פודקאסט תחקירי, שהביא את סיפור נפילת מוצב נחל עוז לידי חמאס בשבעה באוקטובר דרך קולות התצפיתניות, שהתריעו פעם אחר פעם על האסון שבפתח, אבל זכו להתעלמות. יוצרות - קרן נויבך וצליל אברהם, הפקה חטיבת הרדיו - כאן הסכתים.

· סוף אישה: סדרה תיעודית פורצת דרך, ששודרה ב"מכאן". הסדרה מביאה למסך, לראשונה, בפנים חשופות, נשים שמדברות על נשים קרובות להן שנרצחו, ועוסקת באומץ בנושא רצח הנשים בחברה הערבית. חברת הפקה "ג.ג זהר".

· רחל מאופקים: סיפורה של רחל אדרי מאופקים שהצליחה לשרוד בשבעה באוקטובר עם בעלה, דוד זכרו לברכה, 20 שעות בידי מחבלי חמאס. בסרט "מביימת" רחל סצינות מהארוע בעזרת שחקנים, לצד קטעי ארכיון נדירים. בימוי: זהר וגנר, חברת הפקה: "נו דרמה, שמונה הפקות".

על רקע הניסיונות הנמשכים לפגוע בתאגיד אמרה בטקס ד"ר זהר קדמון, נציגת ועדת הבחירה: "חיים ללא חופש ביטוי ויצירה אינם חיים ראויים. אני מצטרפת מכאן לקריאה - לא להרפות מההתנגדות לפגיעה בתאגיד".

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully