היו הרבה מאוד דיבורים אתמול (שני) באולפנים עם השבת החטופים, אבל לא היו יותר מדי שיחות על העקיצות הבוטות של דונלד טראמפ לג'ו ביידן מעל במת הכנסת.
חלק מהעקיצות לנשיא לשעבר שמתמודד בימים אלו עם סרטן זכו למחיאות כפיים סוערות מהקואליציה. קואליציה שג'ו ביידן הציל.
אז אני רק רוצה להזכיר שבימים שאחרי השבעה באוקטובר לישראל לא היתה ממשלה מתפקדת. רוב השרים נעלמו מהמשרדים שלהם, כוחות לא הגיעו לאן שצריך, מערכת הבריאות היתה עמוסה בצורה שקשה לתאר והחשש הגדול ביותר היה שאיראן והחיזבאללה יבצעו תקיפה ויגדילו את התוהו ובוהו.
ביידן עצר אותם בפעולה של חבר אמת..
הנאום שלו ׁ(נאום ה-Don't) ושליחת המשחתת שלו היו אירועים שפשוט מנעו מכל גורם אחר (שהיה יכול) להצטרף למערכה מול המדינה שנתפסה עם המכנסיים למטה על ידי ארגון טרור.
קשה לדמיין מה היה קורה אם בשבוע של ההתקפה, איראן היתה מתחילה את מתקפת הטילים שלה עלינו והחיזבאללה היו יורים את כל הארסנל שלהם על כל המדינה. ג'ו ביידן מנע את זה כששלח לכאן באופן מיידי ספינה שהיא בסדר גודל של צבא אלבניה. גם הסיוע הצבאי והמודיעני היה הכרחי. הוא הציל חיים של ישראלים רבים.
ובהרבה מובנים, הוא היה המנהיג היחיד שדיבר אלינו, חיבק אותנו והבטיח לנו שיהיה בסדר. אני לעולם לא אשכח זאת. וחבל שלא אומרים את זה מספיק באולפנים כי הזיכרון של העם כאן קצר מאוד.