חטופים מעונים בגלל בן גביר, אז למה הפעם באמת התקשורת אשמה?

ביום שישי השיקו אופירה אסייג וחיים לוינסון פינה חדשה בתכניתם (קשת 12). עם הכניסה לשנת בחירות, החליטו השניים לתת במה לנציגים של כל מפלגה ורשימה - הללו שוטחים את טענותיהם, מסבירים את עמדותיהם ומתעמתים "ראש בראש" עם לוינסון.

אם החמצתם, אל תמהרו אל הארכיון, שכן לא תשמעו שם דברים שלא שמעתם בעבר. אז למה בכל זאת לנבור בשאריות של ארוחת השבת הזאת? כי הראשונים להתארח בפינה החדשה היו תומכי "עצמה יהודית" מפלגתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.

שישה ימים קודם לכן התארח בן גביר עצמו - הוא ולא מלאך בתכנית "רצינית" קצת יותר: "פגוש את העיתונות", שם רואיין - הוא ולא שרף, בידי בן כספית ועמית סגל.

נניח רגע לארכיון אבל לא לפני שנציין שמדובר בקשת 12, חלון הראווה של המיינסטרים התקשורתי, הערוץ הנצפה ביותר ומטבע הדברים זה שקובע נורמות לא רשמיות של מותר ואסור, מנסח מחדש את כללי המשחק. אם זה שודר ב"קשת" או ב"חדשות 12", סימן שכל כלי תקשורת יכול לעשות את אותו הדבר.

שבוע חדש החל ועמו הגיעה השקת המארז החדש של חדשות תאגיד השידור ("כאן 11"). לכבוד ההשקה תרם כל אחד מחברי מחלקת האקטואליה של הערוץ את חלקו, ביניהם גם בר שם אור שתכניתו "זמן אמת" שימשה אכסניה לריאיון עם שורד השבי בר קופרשטיין. קופרשטיין תיאר לפרטים את העינויים שעברו בשבי הוא וחבריו, שהיה להם קשר ישיר להתבטאויות פופוליסטיות (כאילו יש אחרות) של בן גביר.

הציבור סער והתקשורת עמו: עדות מפורשת כזאת שווה הרשעה במשפט הציבור. אמנם לא מדובר כאן באשמה פלילית, אבל בהחלט בעוון מוסרי חמור. מי שחשב על העניין קצת יותר לעומק, תבע תשובות לא מבן גביר אלא ממי שמינה אותו ומי שנושא כממונה ישיר, באחריות על מעשיו.

הן ראש הממשלה היה חשוף גם הוא למידע, לתחנוני המשפחות, לדרישות שעלו ממערכת הביטחון - ובכל זאת החריש נוכח הסבל העצום שנגרם לחטופים, רק כדי לקיים עוד קצת את הקואליציה שלו. מילים כדורבנות.

אבל האם האחריות על בן גביר נעצרת כאן, בדרישה (הצודקת לכשעצמה) מראש הממשלה לספק הסבר, אם אפשר בכלל? האם איתמר בן גביר הוא עשב שוטה שנשתל בידי נתניהו בגינה של כולנו, שצץ במפתיע לאחר הגשם?

תכף ננסה לברר, אבל קודם כל על הצורך של טיפוסים כבן גביר בלגיטימציה ציבורית רחבה. אפשר להניח בטעות שבן גביר לא זקוק לתמיכתם של מצביעי הליכוד למשל, שקהל הבוחרים שלו נמצא הרחק מימינם. הוא בוודאי לא זקוק להכשר של מפלגות מרכז, קל וחומר שמאל. נכון?

טעות. בן גביר מוכרח לקבל חותמת כשרות "מיינסטרימית". הוא לא צריך שנצביע עבורו כמו עשרות אלפי הגזענים שנתנו לו את קולם, אבל הוא כן צריך להיות חלק מהשיח, לקבל הכשר להיותו חלק לגיטימי בשיח הציבורי. יש ערבים, יש שמאלנים, יש חרדים, יש ימניים, אז למה שלא יהיו גם גזענים? וזו בדיוק המלכודת שאנו נופלים בה.

תאמרו שבבית המשפט וועדת הבחירות המרכזית הם שאישרו את השתתפותו של בן גביר במשחק הדמוקרטי ותצדקו. זה אומר שמוכרחים לכבד את החלטתם ולכלול גם את הפתק של "עצמה יהודית" (שכזכור חסתה תחת השם שהוא אולי השוד הציבורי הגדול בהיסטוריה הישראלית: "הציונות הדתית", באיחוד מפלצתי שיצר נתניהו).

זה אומר שיתר החוקים בדבר רשימות המתמודדות לכנסת חלים, למרבה הצער, גם על רשימת "כהנא לייט". זה לא אומר שמוכרחים לתת לכך לגיטימציה ציבורית.

ניקח לדוגמה את כהנא המקורי: רשימתו הצליחה להיכנס לכנסת אך האיש הוחרם על ידי אמצעי התקשורת ופועלו לא סוקר (מובן שאז היה קל יותר, בימים של ערוץ טלוויזיה אחד) באמצעי התקשורת המרכזיים. בסופו של דבר הודר כהנא מהשיח הציבורי ומפלגות שלא היו אלא גלגול של "כך" (שבן גביר היה פעיל צעיר, בועט ובולט שלה), נפסלו מהתמודדות.

תאמרו שהזמנים השתנו, שבעידן הרב ערוצי יימצא מי שיסקר את פעילותם של הגזענים היהודים שממיטים חרפה על כולנו? זה נכון, אבל זה נכון גם לגבי מכירה לא חוקית של נשק, סמים או פורנוגרפיה פדופילית - תמיד יהיה אתר אינטרנט או דארק-נט שיספק את הסחורה. אז מה?

תקשורת המיינסטרים הישראלית לא רק שלא דחקה את בן גביר אל מחוץ לגבולות השיח הלגיטימי אלא אף חיבקה אותו בחום. במשך השנים שקדמו לעלייתו המטאורית של השיקוץ המוסרי הזה, הוא היה אורח רצוי באולפנים.

רוצה לומר - מי שמכים עתה בנתניהו על המינוי, ראוי שיכו תחילה על חזם שלהם - לנתניהו שפעם נשבע קבל עם ועדה שבן גביר לא יהיה שר בממשלתו, היה קל להכשיר את השרץ אחרי שהטלוויזיה המסחרית והממלכתית הביאה אותו לכל בית בישראל.

נסטה לפסקה אחת מהנושא כדי לתהות האם אין כאן סימפטום של תופעה רחבה יותר: אמצעי התקשורת הוותיקים, חרדים כל כך מהרשתות החברתיות, עד שהם מאמצים בחום כל טרנד ומסקרים אותו בהרחבה. בן גביר לפיכך אינו שונה מתופעות טיקטוק אחרות שזלגו לפלטפורמות ותיקות יותר.

האם בכך זוכות אותן פלטפורמות בלגיטימציה מקהל צעיר ומעודכן יותר? אני ממש לא בטוח. לטווח הקצר המטרה מושגת כתוצאה מחיבור בין קהל חדש לישן על גבי פלטפורמה ותיקה.

לטווח הארוך נדמה שבמרוץ הנואש הזה להישאר רלוונטיים, כורים אמצעי תקשורת בני עשרות שנים את קברם. ככל שמטשטשים ההבדלים בין המהדורה המרכזית של חדשות 12 (למשל, כנציגה הבולטת של המיינסטרים הוותיק) לאוסף סרטוני טיקטוק, פוחתת הסיבה לצרוך את המקור המהוגן.

נחזור לבן גביר שצוחק כל הדרך על הקלפי: אין לו בעיה שערוצי המיינסטרים יגידו שהוא אחראי לחלק רע במיוחד בייסורים שעברו על החטופים בשבי חמאס.

כל עוד מדברים עליו, כל עוד מארחים אותו, כל עוד הופכים אותו למשתתף לגיטימי במשחק הפוליטי, יהיה לא רק מי שיצביע עבורו אלא גם מי שירגיש מספיק בנוח כדי למנות אותו לשר אם ירכיב את הממשלה הבאה.

יש לכם טענות לנתניהו? ובכן, הוא אולי הבוס של בן גביר, אבל אתם - אופירה וחיים, בן ועמית - אתם אלה שחתומים על ויזת העבודה שלו.