ארגון העיתונאים בישראל באמצעות ב"כ עו"ד אמיר בשה, ועמותת "הצלחה - לקידום חברה הוגנת" באמצעות ב"כ עו"ד אלעד מן, הגישו בקשה דחופה לבג"ץ, במסגרתה הם דורשים להוציא צו ביניים שיעצור את החלטת ועדת הכנסת להקים ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), במקומה של ועדת הכלכלה שהיא הוועדה המוסמכת והמקצועית לדון בנושא.
לדבריהם, מדובר בצעד נוסף בשרשרת פגמים קשה בתהליך החקיקה. החל מהחלטת הממשלה לאשר את הצעת החוק למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה ורשות האסדרה, ועד לעמדות המשפטיות של היועצת המשפטית לכנסת, שקבעה כי ועדת הכלכלה היא הגוף היחיד המוסמך לדון בחוק.
העותרים מזהירים כי הקמת הוועדה המיוחדת מהווה "מסלול עוקף" ופסול, שמטרתו למנוע דיון מקצועי ומעמיק בהצעת החוק. בבקשה שהוגשה נטען כי התנהלות זו מסכנת את חופש העיתונות, פוגעת במעמד כלי התקשורת ועלולה ליצור נזק בלתי הפיך ולפגוע במנגנונים הדמוקרטיים המרכזיים בישראל".
בתוך כך, התנועה לאיכות השלטון הגישה היום (שלישי) דרישה דחופה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה ולפרקליט המדינה עו"ד עמית אייסמן, לפתוח בחקירה פלילית מיידית כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד למרמה והפרת אמונים. הדרישה מתבססת על חשדות כבדים כי ראש הממשלה מפר באופן בוטה את הסדר ניגוד העניינים המחייב אותו, ומתערב בצורה בלתי חוקית בקידום חוק התקשורת (שידורים) התשפ"ה-2025 ובהקמת ועדת כנסת ייעודית לדיון בו, למרות שהוא מנוע משפטית מכל עיסוק בתחום התקשורת.
בעקבות הגשת כתב האישום נגד נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000 - שחלקם עוסק במעורבות בלתי חוקית בשוק התקשורת - קבעה הנשיאה חיות כי כהונתו כראש ממשלה תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שיקבע "מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק".
בהתאם, נערך הסדר ניגוד עניינים מפורט על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט הקובע כי בנושאים רגולטוריים במשרד התקשורת יובאו הדברים לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט העליון קבע כי חוות דעת היועמ"ש מחייבת את ראש הממשלה, וראש הממשלה עצמו אישר אמש בבקשת החנינה שהגיש לנשיא המדינה, כי הוא מנוע מעיסוק בסוגיות התקשורת.
אף על פי כן, אישר ראש הממשלה נתניהו על הקמתה של ועדת כנסת ייעודית חדשה בראשות ח"כ גלית דיסטאל אטבריאן, שתדון באופן ייעודי בהצעת חוק התקשורת (שידורים). זאת, לאחר שיו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, שבסמכותה המסורתית נמצא תחום התקשורת, התעקש לקיים הליך חקיקה תקין. חשוב להדגיש: מעורבותו של ראש הממשלה בהקמת הוועדה ובקידום החוק לא הובאה לידיעת היועצת המשפטית לממשלה, בניגוד לדרישות הסדר ניגוד העניינים.
התנועה מזכירה כי לפי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי, ברירת המחדל היא שכאשר נודע למשטרה על ביצוע עבירה - עליה לפתוח בחקירה. בהתאם לסעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה ולהנחיות היועמ"ש, פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה מותנית בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. התנועה דרשה מהיועצת המשפטית לממשלה ומפרקליט המדינה להתייחס לדרישה בהקדם.
עו"ד אורי הס, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון: "אין זו הפעם הראשונה שראש הממשלה מתעלם מהסדרי ניגוד עניינים, אך המקרה הנוכחי חמור במיוחד. ראש ממשלה שמואשם במעורבות בלתי חוקית בשוק התקשורת, ממשיך להתערב באופן הסדרתו של שוק זה בניגוד לדין. זוהי פגיעה קשה באמון הציבור ובטוהר המידות, ואסור לאפשר מצב בו עובד ציבור, קל וחומר ראש הממשלה, מפר את החוק בצורה כה בוטה מבלי שיישא בהשלכות".