סערת "ביירון" צפויה להציף את הרחובות של ישראל אבל אנחנו כבר עכשיו עומדים בהצפה בלתי נגמר של גללי שור. במקום לדבר על מה שממש משפיע לנו על החיים - יוקר המחייה המאמיר, תקציב המדינה הבוגדני, מערכות המדינה שקורסות, משרד בריאות לא מתפקד בזמן של מגפת שפעת, וועדת החקירה הממלכתית שחייבת לחקור את האסון הגדול ביותר שקרה כאן, חוק ההשתמטות שמאפשר לחרדים להמשיך להיות פרזיטים על חשבון החיילים שמתאבדים, והעובדה שאפילו ישראל מודה שחמאס שיקם את כוחו בגלל שממשלת נתניהו שוב אפשרה לו לעשות זאת מתחת לאפה - אנחנו מדברים על סיכה בצורת חבל תלייה, איך נהרוג מחבלים, דברים חסרי משמעות לחלוטין שאומר שקרן פתולוגי שנקרא בנימין נתניהו והצעת חוק על חניונים.
ההצפה של בולשיט לא חשוב כמו הסיכה על דש חליפות של פאשיסטים יהודים היא מכוונת והיא בעצם האסטרטגיה המובילה של הימין הפופוליסטי הגלובלי.
מדובר באסטרטגיית "Flood the zone" או "הצפת הטיימליין" של סטיב באנון. לפי באנון כדי להעביר תקציב אכזרי או להשכיח מהעם מחדל עצום, צריך פשוט לייצר מספיק רעש ובלאגן תקשורתי. איך עושים זאת? מציפים את מהדורות החדשות והאתרים - שכל כך צמאים לרייטינג - באינסוף ידיעות וציטוטים שערורייתיים שמעצבנים, גורמים לזעם, מפנים תשומת לב לדברים לא חשובים וגורמים לאנשים לשכוח מה קורה במציאות האובייקטיבית.
כי בזמן שכולם דיברו על סיכה קטנה, מרגיזה וחסרת חשיבות, הממשלה גנבה 5.2 מיליארד שקל ממשלמי המיסים כדי לשרוד עוד שנה עד הבחירות. אשכרה הסיכה תופסת את תשומת הלב של הקורבן בזמן שגונבים לו את הארנק מהכיס. הטריק הכי ישן בספר.
באנון מדבר על כך שהצפת האזור יכולה לקרות רק "עם מהירות לוע גבוהה" - כלומר לירות באוטומטי ידיעות וציטוטים שיתפסו את הנפח הכי גדול, יקבלו פרשנויות משופרות מקצוענים, יזכו לשיתופים מאינסוף בוטים - והנה כבר לא ידברו על זה שיש לישראל רבע שר בריאות וילדים מתים משפעת וחצבת כאילו אנחנו בנגלדש ב-1950 אלא על פאקינג חניונים.
"התקשורת טיפשה מדי כדי להתמודד עם מהירות לוע גבוהה", הסביר באנון. "אז צריך להציף אותה בידיעות ואירועים כדי שלא יהיה לה זמן לעסוק בדברים שאנחנו רוצים להעביר".
כמה שהוא צודק. התקשורת טיפשה מדי.