קידום חקיקת השידורים של הממשלה נמשך גם השבוע באמצעות הוועדה הייעודית שהקים השר, כדי לעקוף את ועדת הכלכלה. היום (ראשון) מתקיימת ישיבה בוועדת חוק השידורים, על פרק ב' של הצעת החוק הממשלתית - מבנה הרשות לתקשורת משודרת. לגישת מכון זולת, המייצג את האינטרס הציבורי, ההסדרים בהצעה מעניקים סמכויות והשפעה פוליטית רחבה על התקשורת, באופן שפוגע פגיעה ממשית בעצמאות הרשות והמועצה שעתידות לקום מכוח ההצעה. ועדת האיתור והמועצה החדשה שחוק השידורים מקים מוצגות כעצמאיות, א-פוליטיות ובלי השפעה על תוכן, אך בפועל החוק יוצר רשות תקשורת עם זיקה פוליטית עמוקה וסמכויות חריגות.
הצעת החוק מבטלת רגולטורים קיימים ומרכזת כוח רב בידי רשות אחת, שמועצתה נבחרת ע"י ועדת איתור הנשלטת ברובה ע"י נציגי ממשלה (4 מ-5 חברים הם נציגי גופים ממשלתיים שנתונים ללחץ פוליטי, ישיר או עקיף, מצד הממשלה) ובראשה מנכ"ל משרד התקשורת, משרת אמון של השר, שמחזיק בשליטה על סדר היום של הוועדה.
לפי ההצעה, פחות 5 מתוך 7 חברי המועצה יהיו בעלי זיקה ממשלתית ישירה, כולל מינויים ישירים של שר התקשורת עצמו. זהו מבנה שאינו מבטיח עצמאות, להפך. במקביל, הרשות מקבלת סמכויות רחבות: ביטול רישום של ספקי תוכן והטלת עיצומים כספיים משמעותיים. שילוב של כוח רגולטורי חזק עם זיקה פוליטית הוא איום ממשי על חופש התקשורת. יתרה מכך, יו"ר המועצה יכול גם להורות על הקמת ועדות משנה עם סמכויות נרחבות ולאייש אותם, ויכול גם לקבל סמכויות נרחבות לעצמו.
גם כיום ממנה שר התקשורת את יו"ר הרשות השנייה, אלא שהחוק שנקבע בסוף שנות ה-90, הביא בדיוק לפוליטיזציה, החלשה ושיתוק של המועצה והרשות. למעשה, מדובר באחיזת עיניים של עצמאות ועדת האיתור, והמועצה שתתמנה על ידי הוועדה הזאת, שהיא פוליטית לחלוטין. ברגע שמדובר במנכל משרד התקשורת שהוא עומד בראשות ועדת האיתור - בשום אופן אין ניתוק בין הדרג הפוליטי לועדת האיתור ולמועצה.
"הבעיה של קרעי - עם שלטון החוק"
בחוות דעת של זולת נטען שיש כבר "סטנדרט זהב" לועדה שמשמרת אי-תלות פוליטית - מודל התאגיד, בו המועצה מתמנה על-ידי יו"ר ועדת איתור שמינוי מחויב בהסכמה של שר התקשורת וביהמ"ש העליון. אלא שנראה שהסיבה שזה לא המודל שאומץ בחוק הוא שהמודל עובד טוב מדי - קרעי כבר שנה וחצי מנסה להשפיע פוליטית על המינויים בתאגיד (בניגוד לחוק) ולא מצליח, ולכן הוא מתעקש על מודל אחר עם דריסת רגל פוליטית.
"הבעיה אינה במודל התאגיד. הבעיה היא של קרעי - עם שלטון החוק", אומרים בזולת. נזכיר כי יו"ר ועדת האיתור כשנכנס לתפקיד, השופטת נחמה נצר, התפטרה פחות משנה לאחר מינוייה. הסיבה, עפ"י פרסומים, היא הנסיונות הנשנים של קרעי להתערב במינוי שאר חברי הועדה, בניגוד לחוק.
בעקבות כך, קרעי מינה את השופט משה דרורי, על אף שהיה פעיל פוליטי, שהתראיין תדיר בתמיכתו ברפורמה המשפטית, כינה את התקשורת "ערוצי תבהלה" והיה חבר בארגונים פוליטיים מובהקים, כגון "פורום למען הרפורמה", בניגוד לחוק שדורש אי-זיקה פוליטית. בעקבות עתירה של מכון זולת, דרורי התפטר. במרץ 2025, קרעי מינה את השופטת נחמה מוניץ, אך כשגילה שהיא מתכוונת למנות חברים לוועדת איתור בניגוד לרצונו, החליט לפטר אותה. העליון הקפיא את ההדחה בעקבות עתירה, כי ניסיונות השר להשפיע על מינויים הוא, כאמור, בניגוד לחוק.
מנכ"לית מכון זולת, עינת עובדיה: "שר התקשורת הביא חוק מעוות, מלא בפגמים וחורים, שמטרתו היא החלשת התקשורת החופשית, וחיזוק ערוצי התעמולה. הוא בלחץ לחוקק את הצעת החוק לפני הבחירות. השר קרעי, שנמצא בניגוד עניינים חמור, מאחז עיניים בציבור ומסבן את האזרחים במונחים יפים של "עצמאות התקשורת", "תחרות והגוונה". בפועל, הוא מצ'פר את החברים שלו שמקורבים לשלטון, ומחליש את ערוצי התקשורת שמעבירים ביקורת על מדיניות הממשלה".